אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט צילום: Hadas Parush/FLASH90

השופט בדימוס הפרופ' עודד מודריק, בעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, רואה בהחלטתו של היועמ"ש לפנות לעסקת טיעון בתיקי נתניהו מהלך שיכול להשיב את אמון הציבור במערכת המשפט.

בראיון לערוץ 7 אומר השופט בדימוס מודריק, כיום חבר סגל באוניברסיטת אריאל ויועץ למשרד עורכי הדין AYR, כי הוא אינו מעוניין לייעץ לנתניהו, שכן הכרעה שכזו צריכה להתקבל או על ידי המקורבים אליו ביותר, או על ידי הבקיאים בכל נבכי התיקים ובמצב הראייתי בתיק, מה שהוא עצמו אינו.

לעומת זאת על בחירתו של מנדלבליט במהלך אומר פרופ' מודריק כי הוא תומך בהחלטה שכזו. לדבריו "זו ראייה נכונה של האינטרסים החברתיים הכלליים, ואני לא חושב שצריך, כדי להשיג הודאה באשמה, לנהל משפט במשך שנים כשלא ברור איזו תועלת תיגרם לציבור. לעומת זאת כאשר הנאשם לוקח אחריות ומוריד מסדר היום את הטענה שיש אחריו רדיפה, מה שיוצר חוסר אמון במערכת המשפט, זה יהיה רווח לחברה".

לשאלתנו אם הוא אכן משוכנע שטענת הרדיפה תוסר מעל סדר היום בעקבות החתימה על עסקת טיעון גם בעיני תומכיו של נתניהו, משיב פרופ' מודריק: "צריך להבחין בין מאות ואלפים של חסידים שוטים שאולי לא ישנו את דעתם ויקבלו כל אמירה שתגיע מכיוונו, כאילו זו הודאה מהשפה ולחוץ בגלל עייפות וכו', לבין שדרות הרבה יותר עמוקות בציבור שבעיית אי האמון במערכת המשפט עמוקה גם אצלם. הרוב הגדול שחושב שמדובר בהתנהלות לא תקינה שחל מערכת המשפט - ולא משנה מי הביא אותם למחשבה הזו, העובדה היא שזו מחשבתם של אנשים נאורים ומשכילים - המחשבה הזו מחלחלת להתנהלות שלהם עצמם מול מערכת המשפט, וזו הפגיעה הגדולה למערכת החברתית שלנו".

מוסיף מודריק ומעיר כי יתכן והנושא לא יירד מסדר היום באחת ויתכן שהוא ימשיך להישמע גם בעתיד אך הוא יילך ויתפוגג ככל שיחלוף הזמן. ,אולי הנושא לא ייפול באחת, אבל אם נתניהו יירד מהזירה הפוליטית הציבורית למשך שנים, וגם יתייצב בבית המשפט וישא באחריות לא מבוטלת ויקבל עונש עם קלון, המחשבה שמדובר היה ברדיפה שלא הייתה דרך להיחלץ ממנה תרד מסדר היום. כשדרעי הלך לכלא ליוו אותו רבים בקריאה 'הוא זכאי'. יתכן שרבים עדיין חושבים כך, אבל בציבור התקבעה העובדה שהוא הורשע".

על דבריו אלה שאלנו את השופט בדימוס מודריק אם אינו חושש שדווקא הקלון שחשוב לתביעה להשאיר בעסקה, כלומר הרחקת נתניהו מהזירה הפוליטית, לא עלול לחזק את הטענה הציבורית שמדובר בתיק שכל תכלית פתיחתו הייתה הרחקת נתניהו מהזירה, וכשתכלית זו הושגה ניתן היה לוותר על טענות רבות אחרות.

עוד הערנו בפני מודריק כי הגדרת המונח 'קלון' היא עמומה ותלויה בתפיסות עולם והשקפות של שופט כזה או אחר. על כך השיב כי "נכון שהמושג קלון הוא מושג עמום במידה מסוימת והוא תלוי נסיבות. הוא לא כל כך תלוי מחשבה של שופט כזה או אחר, אלא תלוי נסיבות ולכן יהיה חשוב מאוד לראות איך רוקמים את העובדות והנסיבות שבהם תישמע ההודאה כדי לראות אם הקלון נובע מהם באופן בולט או לא. אחרי הכול הדברים מונחים בפני בית המשפט שיקבע אם היה קלון או לא".

"מרגע שנקבע קלון לא מתקבל על הדעת שאדם יישאר במערכת הציבורית", אומר מודריק בהתייחס לשאלתנו הראשונה. "הציבור לא רוצה שנציגיו יהיו מי שנושאים קלון על עבירה שהם ביצעו. זה גם מחויב על פי חוק. חבר כנסת שנשא עונש של שלושה חודשי מאסר, גם בעבודות שירות, והעבירה הוכרזה כבעלת קלון, הוא חייב להתפטר מהכנסת והוא מנוע מלחזור לכנסת במשך שבע שנים".

על החשש שמא הותרת הקלון מהווה הוכחה לתומכי נתניהו שהרחקתו היא הסיבה לפתיחת החקירה כולה, אומר מודריק כי יש "שני צדדים למשוואת השוחד. צד אחד הוא מתן טובת הנאה למשרת הציבור והצד השני הוא התמורה שעובד הציבור מחזיר. הסדר טיעון המדובר יאמר שהצד של טובת ההנאה שניתנה לנתניהו יורד. זה כל העניין של 'ההיענות החריגה'. זה לא שיא השחיתות וזה יורד. מה שנשאר זו התמורה שהוא נתן, כל אותן הטבות רגולטוריות, והנושא הזה נשאר ובזה יש חומרה. לא ממוטטים את חומרת העניין, למרות שהמסגרת הפורמאלית של שוחד יורדת, אבל התוכן של מה שהוא נחשד שעשה אינו נופל בהסדר הטיעון הזה".

עוד מעיר פרופ' מודריק על הטענה לפיה יש להשלים את מהלכי המשפט בשם ערך זכות הציבור לדעת מה היה בפרשה. לטעמו אין בסיס לטענה זו. "אני שומע שאומרים שזכות הציבור לדעת ולכן צריך להמשיך את המשפט עד סופו. אני לא מזלזל בזכות הציבור לדעת, אבל יש תכלית חשובה יותר במשפט הפלילי, והיא עשיית משפט צדק, וכשיש מפגש רצונות בין הנאשם לבין היועמ"ש והתביעה, וניתנת לכך גושפנקה של בית המשפט, זה פסק דין צודק ולא צריך להשאיר על מזבח 'זכות הציבור לדעת' את הנאשם מתנודד אנא ואנא".