להיות עבד לה' יתברך

עוברים אנו מהחזון שניתן לנו במעמד הר-סיני שתומצת בעשרת הדברות לפרטים הקטנים המפורטים הלכה למעשה בפרשתנו, וביתר פירוט בש"ס, ביד החזקה לרמב"ם, בשו"ע תוך דימוי מילתא למילתא עד פוסקי דורנו, אך תמוה מדוע פותחת הפרשה דווקא בדיני עבדים, בפרט כשהעבדות הולכת ונעלמת?

לכך תשובות במספר רובדים, אך בטרם העיסוק בהם, הבה נזכור שבזמן יציאת-מצרים ושנים אח"כ, היה זה אך טבעי לקנות עבד. ניתן ללמוד זאת גם מלשון הנוכח שבפסוק: 'כי תקנה עבד עברי'. עמד על כך  לפני כ- 500 שנה הרב יוחנן לוריא מאלזס, מגדולי חכמי-אשכנז, בספרו משיבת-נפש. לדבריו, מרוב שהיה נפוץ ומקובל לקנות עבד, אפילו הלשון היא לשון נוכח. זאת לעומת כל יתר הדינים שבחינת 'ברית כרותה לשפתיים', הנאמרים בגוף שלישי, דוגמת: 'וכי ימכור איש את בתו', 'כי יכרה איש בור' ו'כי ינצו אנשים'.

הציביליזציה הרומית בנויה ממלחמות שנבעו בעיקר בשל הצורך לגייס עבדים. עבד שידע עדות נגד אדונו, לשונו נחתכה. העבדות הייתה כה טבעית, עד שבכל רומי נמצא רק רומאי אחד, סנקה הרומי, שהעז להטיף מוסר ולכתוב לחברו: 'ההגית במחשבתך כי האדם הזה, אשר אתה מכנהו 'עבד', כמוך הוא מן הזרע, כמוך הוא רואה את הרקיע על ראשו, וכמוך נושם חי ומת? האם אתה יכול לראות אותו כבן חורין והוא אותך כעבד?'

ב"ה, באה המהפכה התעשייתית, ואחריה מהפכות הטכנולוגיה, האוטומציה, האלקטרוניקה והרובוטיקה, עד שכיום הולכים ומקוצרים ימי העבודה בשבוע, אך קדמה להן המהפכה שבפרשתנו, הפסקת העבדות, ולכן פתחה הפרשה ב'כי תקנה עבד'.

האבן עזרא, מסביר זאת בפן האנושי. 'אין לאדם בעולם יותר קשה עליו מהיותו ברשות אדם כמוהו', שיורה לו בפקודה מה לעשות, לכן פתחה הפרשה בדיני עבד. אומר הרב צבי-יהודה קוק זצ"ל:  על איש ישראל לברוח מעבדות, כי קודם כל עליו להיות אדם שלם ונורמלי ולא עבד.  

הרמב"ן ואברבנאל מוסיפים קומה: איסור העבדות הוא זכר ליציאת מצרים, זכר ליציאתנו ממצב של עבדי פרעה למצב של עבדי-ה'. כמו-כן, יציאת העבד בשביעית הינה זכר למעשה בראשית. האברבנאל מוסיף שעובדת היותנו עבדים משוחררים, יוצאת מהדיבור הראשון: 'אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית-עבדים'. כמו ששמירת שבת היא זכר ליציאת-מצרים ומעשה בראשית, כך מצוות עבד-עברי.

הרובד השלישי נמצא באגרת מרן הרב קוק זצ"ל, התמה, וכי מה בין עבד לכל עובד? ואם אין הבדל משמעותי, ברור למה פותחת הפרשה בפרשת עבד-עברי, שהרי יחסי עובד ומעביד הם דברים שבכל יום. דומה שחזה כבר סוג של עובדי היי-טק.

במציאות העולמית,  עבד ועובד דומים, כאשר ה'וו' המבדילה בין עובד לעבד חסרת משמעות. יתר על כן, יש ומצבו של עבד שהוא קניין כספו של האדון ולכן חס הוא עליו, ועדיף הוא אפוא מעובד שכיר. על כל פנים שניהם מקיימים את רצון ה' שקודם כל 'ששת ימים תעבוד'. במציאות של עניים ועשירים, חלשים וגיבורים, דוגמת עובדים במכרה פחמים ובעלי המכרות- אדון שהעבד הוא קניינו ישמור הוא עליו כעל כלי-פורצלן, לעומת עובד שאין הוא קניינו של המעביד, הרי הוא בעיניו ככלי-חרס, לא יתמיד לחוס לחייו ויפטרו בקלות.  לכן, אומר הראי"ה, כיום אנו זקוקים ביותר להנחיות מוסריות בעד חיי העובדים ותנאי העסקתם.  התורה מרוממת את לב האדם, לקרבו אל דרכי אדון כל-המעשים-ב"ה, וממילא כל זמן שהעבדות הטבעית תהיה נהוגה בחברה האנושית, בדיני התורה תרופה כנגדה, בחינת 'בראתי יצר-הרע, בראתי לו תורה כתבלין'.

עם זאת, דומה, שגם הרב זצ"ל היה מודה שכיום, ב"ה, לאור חוקי העבודה החלים במשק, העובד נמצא ברמה גבוהה לאין ערוך מזו של עבד. עובדה הבאה לידי ביטוי החל מחופשת לידה לגבר, פיקוח ממשלתי, איסור הלנת-שכר, הפרשות המעביד לקופות-גמל, ימי-מחלה, איסור הלנת-שכר, ועד פיצויי פיטורין הנסמכים על פרשתנו, מהמילים 'הענק תעניק', עד שניתן לומר שגם קנה עובד, קנה אדון לעצמו... לעבד נוספה האות 'וו', ומעתה הוא עובד, כשה'וו' מזכירה לאדון שבתום שש שנים מסתיימת תקופת עבודתו.

הרובד הרביעי נמצא בפירוש ב'עולת ראיה' לברכה 'שלא עשני עבד' - גדולה היא ההודאה על שנתת לי נשמה עצמית, תכליתית, שחפצה החופשי נתון בידה. נשמה שלה עצמה מטרה בחיים, נשמת החופש והחירות המפעמת בי בקדושתה. מודה האדם שלא הושפל ולא נוצר בתכונה זו של עבדות, שאין לה חיים עצמיים ורצון מקורי.

לא פלא שמבחינה לשונית –  בעברית עבד ועובד הם באותו מטבע-לשון. מה שאין כן בשפות אחרות. Esclav - ouvrier, slave –worker. כי ה slave הגוי הוא באמת 'קניין כספו' של האדון. ולכן בכל הקודקסים הישנים של רומי, של נפוליאון וגם של המג'לה שירשנו מהתורכים, חפצים ועבדים מופיעים בדיני קניין. ברוח זו מלמדת אותנו המכילתא: 'כי תקנה עבד', יכול תקראנו עבד לשם ביזיון? ת"ל 'וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך' – נהוג בו אחווה.

עבדות יוצרת מחיצה בין האדם לבוראו, אך עבד-ה', אומר הרד"ק ביהושע: 'מי ששם כל כחו וכוונתו וכל השגחותיו בה' יתברך, ואף בהתעסקו בענייני העולם מתכוון הוא לעבודת הא-ל יתברך - הוא יקרא עבד-ה', כמו אברהם עבדי, דוד עבדי, עבדי הנביאים, שהם כמו העבד לאדון.

עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל