ועדת האיתור ליועמ"ש נכנסה לישורת האחרונה של עבודתה. השבוע היא מראיינת את אחרוני המועמדים ולקראת סוף השבוע הבא תפרסם את המלצותיה.
קשה לדעת מה תהיינה ההמלצות, אך כבר כעת ברור שהמועמד המועדף על שר המשפטים סער היא דווקא מועמדת. פרקליטת מחוז ת"א אזרחי לשעבר, גלי בהרב מיארה. אולם, אם תיבחר בהרב מיארה לתפקיד יהיה בכך תקדים מסוכן, בעייתי מאוד עבור מדינת ישראל.
היועץ המשפטי לממשלה הוא האדם החזק ביותר במדינה בימינו. זה לא תמיד היה כך, אך בעקבות שורת פסיקות של בג"ץ החל משנות ה-90 הועצם כוחו של היועמ"ש ללא היכר. הוא חולש על כל תחומי העשייה של המדינה, ובמובנים רבים הוא חזק יותר מראש הממשלה ואפילו מנשיא בית המשפט העליון. יכולתו להשפיע על המדינה היא עצומה.
מי שזקוק להוכחה לכך מוזמן לקרוא את הראיון שנתן לאחרונה שופט בית המשפט העליון בדימוס והיועמ"ש לשעבר מני מזוז לעיתון הארץ, בו השווה בין האפקטיביות הרבה מאוד של היועץ לאפקטיביות הפחותה בהרבה של שופטי העליון.
והנה, דווקא לתפקיד הזה מבקש השר למנות מועמדת שאיש איננו יודע על עמדותיה בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום המשפטי והפוליטי דבר. בהרב מיארה היא אדם אלמוני לחלוטין. אפילו במערכת המשפט יודעים עליה מעט מאוד.
בכיר בולט במערכת המשפטית הציבורית ששאלתי אותו על מועמדותה בשבוע החולף השיב לי בכנות כמעט מביכה "אני לא מכיר אותה. לא יודע להגיד לך עליה פשוט כלום. היא לא בלטה במיוחד מחוץ לפרקליטות מחוז ת"א אזרחי בה צמחה והתפתחה, ומלבד השמועות שיוצאות כעת על חריצותה וכשרונה איני יודע דבר".
הפער ניכר במיוחד כאשר משווים את בהרב מיארה למשל למי שנחשב עד הגשת מועמדותה למועמד הבולט ביותר לתפקיד, רז נזרי. אופי עבודתו של נזרי בעשור האחרון, וגם לפניו, חשף אותו ואת עמדותיו בפני הצמרת המשפטית, בפני המערכת הפוליטית ואפילו בפני הציבור הרחב. כולם יודעים שעמדותיו המשפטיות-ציבוריות נמצאות באגף השמרני-מתון של הסקאלה, כולם מכירים את גישתו השמרנית זהירה בתחום הפלילי, ואפילו אופיו האישי, הנוח למדי, מוכר גם מעבר למסדרונות בנין משרד המשפטים ברח' צלאח א-דין.
דעותיו המתנגדות לאקטיביזם ייעוצי נחשפו גם הן כבר בעבר, ואף הביאו עליו לא פעם את כעסם של עמיתיו שלא אהבו את גישתו השמרנית לתפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה. בממשלה שבה מחזיק בתיק המשפטים גדעון סער, שעמד לא פעם על חשיבות המשילות ועצמאות הרשות המבצעת, היה אך טבעי ומתבקש לבחור מועמד מסוגו של נזרי, כזה שאנו יודעים כיצד יתנהל כאשר יתיישב על כסא היועץ. אפילו מן הבחינה המקצועית גרידא מדובר בבחירה מתבקשת משר כמו סער, ששם את מקצועיות המערכת במקום גבוה בסולם העדיפויות שלו.
הוועדה כמובן עצמאית, ועל כן מן הראוי שלפחות היא, אם לא השר שאיננו יודעים מהם מניעיו, תשקול את השיקולים הנכונים. בתפקיד רגיש כל כך וחשוב כל כך אסור להמר, כי מחירה של כל טעות עלול להיות כבד מנשוא, ואת המחיר שלה תשלם מדינת ישראל לפחות שש שנים, אם לא הרבה יותר.
עדו בן פורת הוא סגן עורך אתר ערוץ 7