
על הקמתה של הרבנות הראשית לישראל שקד מרן הראי"ה קוק זצ"ל בעמל רב במשך מספר שנים.
עיון באיגרותיו מאותן שנים מלמד כי הקמתה של הרבנות הראשית הייתה עבורו משאת נפש ועיקר גדול בעבודתו הרוחנית להשפיע קדושה וטהרה על תהליך התחיה.
לא קלה הייתה דרכו של הרב, שכן גם קנאי ירושלים עמדו לו לרועץ וניסו לעכבו בכל דרך אפשרית, בעיקר על ידי כתבי פלסתר לגדולי ישראל ולקהילות שבגולה, בהם הם העלילו על הרבנות הראשית כאילו היא עתידה להיות 'רבנות מטעם', שפוטה וכנועה לתנועה הציונית החילונית; וגם אל מול הציבור החילוני ומוסדותיו, אשר לא רצה להעניק לה כוח, היה על הרב להיאבק, שלא לתת להם דריסת רגל או איזושהי נגיעה ופגיעה בעצמאותה של הרבנות העתידה לקום.
בעשרות איגרות אשר נכתבו באותן השנים חוזר הרב על ההכרח הגמור לפעול בכל הכוח למען הקמתה של הרבנות הראשית לטובת תחייתה הרוחנית של האומה על אדמתה ועל החובה המוחלטת לשמור אותה עצמאית ולא משועבדת לאף גורם חיצוני בעל פניות ואינטרסים זרים לרוח התורה.
כבר למעלה ממאה שנות רבנות ראשית חלפו עברו ודומה שחובה עלינו, אם אנו חפצים להיקרא תלמידיו ותלמידי תלמידיו, להכניס עצמנו בכל כוחנו אל אותה מערכה אותה ניהל הרב.
בימים אלו, מעל ומעבר לכל הצרות שהממשלה הנוכחית המיטה וממיטה עלינו, התרגשה עלינו צרת הצרות – הרפורמה של השר לשירותי דת מתן כהנא, לקראת פירוקה של הרבנות הראשית. בתרגילים של מניפולציות תקשורתיות, יועצי תדמית ויחצ"נות, משווקים לנו את הרפורמות, זו של הגיור וזו של הכשרות, כפעולות מנהלתיות, טכניות, כאלו שנועדו לשפר ולייעל את שירותי הדת בישראל, ומסתירים מהציבור את האמת הכואבת – שהפעולות הללו נועדו להעביר את הרבנות הראשית מהעולם.
אם תהיה או לא תהיה רבנות ראשית בישראל, זוהי איננה שאלה של מה בכך. הרבנות הראשית איננה 'פונקציה', פקידות, או 'מאגר ג'ובים לעסקנים חרדים', כפי שיש מי שטורח לציין וללעוג על מנת להמעיט בכבודה ובהשפעתה. הרבנות היא חותם הקדושה על מדינת ישראל והגוף היחידי שבאמת ובתמים, לא בסיסמאות חסרות משמעות או בפלספנות חסרת ערך, פועל לשמור את צביונה של מדינתנו כמדינה יהודית.
אם תרצו להבין את משמעות הפגיעה ברבנות במשפט אחד, נאמר זאת כך: החרבת הרבנות הראשית היא הפלת אבן הדומינו הכבדה ביותר בדרך להפיכתה של מדינת ישראל ל'מדינת כל אזרחיה'.
אין די מילים לגנות את התמימות, הבורות וחוסר הראיה לרחוק של העסקנים הדלים, גם אלו אשר זקן מעטר את פניהם, הסומכים ידיהם ומשתפים פעולה עם השר כהנא בתוכניותיו. אין די מילים לגנות את הגאווה והיהירות של השר הנ"ל לרמוס בדרכו את כל רבני ישראל מצפון ועד דרום, בארץ ובעולם, אשר מתרים בו לבל יהין לשלוח ידו בנושא לא לו. כמובן הכול עם חיוך, בהקשבה, 'לשם שמים' ו'מתוך כוונות טובות'. לשמוע אותו מדבר בסוגיות הללו מעלה בדמיוננו מחזה אימים של ילד קטן אשר בדרך לא ברורה קיבל לידיו את המזוודה השחורה עם הכפתור האדום והמסוכן.
ואולי הדבר הכואב והמעליב ביותר בכל הסיפור הוא הניסיון של השר וחבר מרעיו לשווק לנו את עצמו כנציגם של אנשי הציונות הדתית. פעם אחר פעם, בעצת יועצים אחיתופליים, חוזר השר כהנא על כך ש'הוא בא לשים סוף לדורסנות של החרדים בתחום שירותי הדת', ועל כך ש'יותר אנחנו לא ילדי הכאפות של החרדים' ו'עכשיו זמנה של הציונות הדתית להשפיע על שירותי הדת בישראל', מתוך רצון לצייר את הרפורמות ההרסניות שהוא מוביל כביטוי לאמונה ולהשקפת העולם של הציונות הדתית.
אז מתן (חשבתי לכתוב 'היקר', אבל אני פשוט לא מסוגל), לא תודה. אף אחד מאיתנו לא רואה בך נציג אותנטי של הציונות הדתית, שמאז ומעולם הצטיינה במתן כבוד ויקר לרבנות הראשית ולרבנים הראשיים, ואף אחד מאיתנו לא צריך שתייצג אותו במאבק נגד החרדים, מאבק שקדח רק במוחך ובמוח יועצי התקשורת שלך.
זכית להביא למפגן של אחדות יוצא דופן בין פלגים שונים ומשונים בציבור הדתי, החרדי, המסורתי ואף החילוני, אשר כולם כאחד אומרים לך – הסר נא את ידיך מהנשמה של המדינה היהודית, חדל מלטנף על הרבנות הראשית ולנסות להחריבה. ידינו לא איתך במעל הזה.
שמועה שמעתי ועלצתי, עלזתי ושמחתי. שמועה על צעדה. צעדה יפה. בני נוער, בחורי ישיבות תיכוניות, הסדר וגבוהות, אלו שמהווים את העתיד שלנו ושל המדינה כולה, החליטו שלא לשבת בחוסר מעש ולהבליג, כי אם למחות במעשיו של השר לשירותי דת ולהוקיר, לכבד, לייקר ולחזק את כבוד הרבנות הראשית וכבודם של הרבנים הראשיים.
אז אומנם, כפי הנשמע מהפרסומים השונים, הרבנים הראשיים שליט"א לא נראים כמי שזקוקים לחיזוק ועידוד, ועל אף ההתקפות, התדרוכים התקשורתיים והמניפולציות, ממשיכים לשמור על קור רוח, לומר את דבריהם בגאון ולגמרי לא להתפעל מכל הסיסמאות והאיומים המרומזים. ומכל מקום, צעדה כזו של בני נוער, כאלו המבינים היכן נמצא הלב ומהי נשמתה של מדינת ישראל, ודאי רווח גדול יש בה, להם ולכולנו. יישר כוחכם, יהי חלקי עמכם.
הדברים נכתבו לקראת צעדת התמיכה של בני הישיבות ברבנות הראשית אשר תצא ביום ראשון הקרוב בשעה 11 מגשר המיתרים בירושלים.