שי ראובני
שי ראובניצילום: עצמי

טוב, בואו נדבר קצת על פרשת פגסוס. כן, זאת שמראה שמשטרת ישראל עוקבת באמצעות רוגלה על אזרחים בלי שום אישור חוקי לכך.

איך ייתכן שבדור כזה, בו כל טעות הכי קטנה של גורם מדיני מתועדת ומופצת ברשתות החברתיות וגורמת "שיימינג" רציני למבצעה, גורמי אכיפת החוק שאמורים להיות האנשים הכי מוסריים, מרשים לעצמם לרגל אחרי אזרים, משל "האח הגדול"?

האמת היא שפרשת פגסוס היא רק קצה קצהו של קרחון השחיתות המוסרית הרקובה ששולטת במערכות המדינה.

זה מתחיל מהמערכת הפוליטית, שנשלטת כיום בידי מי שהונה שישה מנדטים מבחוריו (40,000 אנשים למנדט, כלומר הונאה של 240,000 איש). למזדעקים, הצגת העובדות אינה אומרת ניצול מצב למתקפה פוליטית, היא רק מחדדת כמה אנו צריכים לפעול לתקן את השחיתות המוסרית, לטובת כולנו.

נעבור למערכת הפקידותית. שימו לב ששלושת האנשים ששמם נקשר בפרשת "פגסוס" הם גורמי פקידות בכירים, בהם שי ניצן פרקליט המדינה לשעבר (ורקטור הספרייה הלאומית היום, מינוי שהוא עצמו צריך בדיקה), אביחי מנדלבליט, היועמ"ש עד לא מכבר (שהחקירות בעניינו מוסתרות עד היום מעיני הציבור) ורוני אלשיך, המפכ"ל לשעבר (שהשמועות אומרות שבתקופתו התחילה הרוגלה לעבוד לכאורה. נקודה מעניינת על אלשיך, שימו לב שמפכ"ל משטרה ממונה רק לאחר אישור של וועדה לבדיקת טוהר המידות (שהקריטריונים בהם היא מודדת טוהר מידות ידועים רק לה), שלא שמה לב למידות מקולקלות במי ששמו נקשר בריגול אחרי אזרחים לכאורה.

וועדות מינוי הבכירים במדינה, כפי במקרה של אלשיך לא חפות מביקורת. המינוי המתקרב של מלכת הדמוקרטיה הישראלית הבאה (שהוזכר היום בפיו של בנט כעובדה מוגמרת, אע"פ שאמור להיות דיון ממשלתי בנושא והוא טרם קרה), הלא היא עו"ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועמ"שית עבר בעזרת "וועדת בדיקה" שמשום מה לא חשבה להעביר את עו"ד רז ניזרי, המשנה למנדלבליט והיורש הטבעי שלו, לשלב האחרון לפני בחירת היועמ"ש, ועל כך יצאה נגדם ביקורת חריפה משופטי עליון בדימוס.

גם מהפרקליטות לא נחסוך במילים. פרשת "פגסוס" המזכירה משטרים טוטליטריים ודיקטטוריים נוסח סין וצפון קוריאה, קיבלה גושפנקא מהפרקליטות שקיבלה את "ראיות המשטרה" בתיקי נתניהו בלי להניד עפעף. איך גוף שמתעסק כל היום בקבלת ראיות והפיכתם של אזרחים לנאשמים בבית המשפט, לא יודע לזהות מתי ראיות הובאו מהדלת האחורית?

אחרון לא חביב, בית המשפט. שופטי נתניהו יודעים כמה חמורה הפרשה הזאת, כמה הכוח עלה לראשם של הגורמים הממלכתיים המחזיקים בו, ובכל זאת הם ממשיכים את המשפט כאילו לא קרה כלום. איך אפשר להאמין בדין צדק, כשההליך המשפטי מזכיר בוררות אפילה מהעולם התחתון? 

מסתמנת פה תמונה מאוד בעייתית של וועדות מדיניות שממנות לפי גחמות פוליטיות של פוליטיקאים מפוקפקים, פקידים מסוכנים שעושים במדינה כרצונם בגיבוי משפטי. אז אולי הגיע הזמן להיפטר מהסימולקרה הנקראת ממלכתיות ולהפוך אותה מסיסמא לערך, להחזיר עטרה ליושנה.

ממלכתיות הפכה למילה מכובסת שמאפשרת את דריסת כל מי שמתנגד לכל מה שרע היום בשלטון, בטענה שהוא "חותר תחת יסודות הדמוקרטיה" או "מציע הפיכה אלימה". במקום זאת אפשר פשוט להפנות את האש אל המדינה עצמה ולדרוש ממנה שתחזור לשרת את העם. אולי הגיע הזמן שהממלכתיות, שורש מ.ל.כ, שאמור להיות האיש הכי נשגב מוסרית בעם, תהיה בעצמה כזאת, או אז יוכל מושג ה"ממלכתיות" לחזור ולמלא את יעוד הראוי בגיבוי המדינה המוסרית אל מול המתנגדים לה, ולא להפוך כלי בידי אנשים מסוכנים שכוח "הממלכתיות" עלה לראשם.