מימין לשמאל בשישים שניות

1. מאז הקמת הממשלה על ידי רוה"מ נפתלי בנט ומפלגת ימינה, כבר דובר רבות על המהפך התודעתי שהוא ואנשי מפלגתו עברו ועוברים. אחת מנקודות המהפך המרכזיות נוגעת לאימוץ השיח והפוזה של מפלגות השמאל, עד לכדי חקיינות אחד לאחד של טקסטים וניואנסים קטנים. 

אם ברצונכם לצפות בנאום של אחד מהשותפים למעשה ההונאה, אשר כולו מתחילתו ועד סופו קלאסיקה של החלפת זהות, אימוץ וחקיינות של דף מסרים מהקצה השמאלי של המפה, כדאי לכם להקדיש מספר דקות לנאומו של השר לשירותי דת, מתן כהנא, ב'כנס ירושלים ה-19' של העיתון 'בשבע' ואתר ערוץ 7. 

2. כי הרי מה עושה פוליטיקאי מהשמאל בשעה בה יריביו הפוליטיים מטיחים בו האשמות חריפות, גם על התנהלותו המוסרית וגם על ההשלכות המרחיקות לכת של מעשיו? כמובן, נזכר בימים שקודם רצח רבין, בהסתה ובכך ש'הכתובת הייתה על הקיר'. 

אז אומנם השר כהנא לא הלך כל כך רחוק עד לימי רצח רבין, אך בנאום שהוא מופת של עבודת יועצי תדמית ויחצ"נים, הוא בחר לערוך שימוש באותו סגנון של תרגילים כדי לעשות הכול מלבד לענות על הטענות הקשות שטוענים כלפיו מבקריו. 

3. "הציונות הדתית צועדת על סף תהום הפלגנות", מתריע בפנינו השר כהנא, ולא, לא בגלל שישנו מיעוט של רבנים ועסקנים חסרי כל סמכות מוסרית לכפות את דעתם על כלל רבני ישראל בנושא הכשרות והגיור, כי אם בגלל שישנם: "כוחות מתוכנו ממש, הפועלים כמשטרת מחשבות, שפוסלת כל עמדה שאינה תואמת את השקפתם". 

בהמשך השר כהנא ממשיך "להזהיר אותנו מפני מדרון הפלגנות אליו אנו מתדרדרים", ומאשים פעם נוספת את הקבוצה השנייה, כלומר אותנו, כלומר את הרוב – גם רובו המוחלט של הציבור הדתי לאומי, גם רובו המוחלט של הציבור החרדי וגם רובו המוחלט של הציבור המסורתי – בכך שהוא מעז להתקומם נגד קבוצה רבנית שולית שמעזה לכפות את עצמה, בכוח הסמכות החוקית שניתנה לה כתוצאה ממעשה ההונאה הפוליטי הגדול בתולדות מדינת ישראל, ולשנות את פניה של המדינה היהודית. באמת איך אנחנו מעזים.

4. "אני הקטן, מרכין ראש בענווה והערכה עמוקה מול תלמידי החכמים שלנו, היוצאים מכל בתי המדרש שלנו", מקריא השר כשהצניעות והענווה מלוות כל תנועה מתנועותיו, אך פעם נוספת בוחר לשים פס ולהתעלם מדעתם והכרעתם בצורה מוחלטת, וללכת אחרי קבוצת רבנים שלא יכולה לייצר אפילו מניין. 

5. השלב הבא הוא האהוב עלי: לייצר מצג שווא כאילו אני מבטא את דעת הרוב, השפוי והנורמלי, ולהתריע מפני האויב המשותף משכבר הימים, זה שכולנו אוהבים לשנוא ביחד – החרדים (והחרד"לים, שברוך ה' הצטרפו למחנה המצורעים בשנים האחרונות). 

כמובן שבמחנה של הטובים נמצאים כל גדולי ישראל מהדורות האחרונים, שהם כמובן, למקרה שלא ידעתם, תומכים נלהבים ברפורמה של השר כהנא – מהבן איש חי, דרך הרב עוזיאל ועד לראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ומולם נמצאים החרדים והחרד"לים (נהוג לומר את המילה הזו כשקצף מבצבץ מבין השפתיים) אשר לא הולכים בדרכם של אותם גדולים ולא יודעים כיצד לנהוג בהם כבוד, ורק השר כהנא וחבורתו נשארו נאמנים ודבקים ברבותינו האחרונים.

6. הייתי ממשיך לצטט משפטים מנאומם השר כהנא, אלא שאני חושב שהנקודה הובהרה. פעם נוספת, ועל אף ההזדמנות לעשות זאת קבל עם ועולם, בחר השר כהנא שלא לחזור בו מדרכו הרעה וגם לא להסביר לציבור כיצד זה שהשר לשירותי דת בישראל, אדם שהשכלתו התורנית לוקה בחסר והוא ודאי לא מגדולי הפוסקים בדור, בוחר ללכת בכל כוחו כנגד דעתם של כמעט כל גדולי ישראל, ועוד בסוגיות הנוגעות לזהותה של המדינה ולעתידה של היהדות. 

מה הוא כן עשה? הניף אצבע מאשימה כלפי אלו המעזים לגנות אותו על מעשיו והתנהלותו, אנשים שטרם ראו כמוהו את האור והבינו כיצד יש לפתור את כל בעיות הדור. 

כמובן שהוא אינו מאשים אותם על כך שהם חולקים עליו ומבקרים אותו, כי הרי כל איש שמאל יודע שלחלוק ולבקר מותר (ו'אלחם על זכותך לומר את דעתך'... וכו'), הוא רק 'מודאג' ו'מזועזע' מהסגנון והמילים הקשות והנוראיות הנאמרות על... המעשים הקשים והנוראיים אותם הוא עושה. 

7. ומה עצוב? שבדומה לאנשי השמאל, אשר בדרכם הולך השר כהנא, גם הוא נהנה מגיבוי מוחלט של אתרי ואנשי התקשורת המגזרית, אשר יישרו אתו קו, כל אחד מסיבותיו, משתמטים מעבודתם ותפקידם העיתונאי ולא שואלים אותו אפילו שאלה אחת קשה על דרכו – מי שַׂמְך לשנות את היהדות מבלי לשאול את אלו המכירים אותה טוב מכל?