יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, אפשר לכל הנוכחים בחדר, שביניהם גדולי מגדפיה ומחרפיה של מדיניותה הכלכלית של הממשלה, לשאת דברים בזה אחר זה, מבלי שיהיה לליברמן לאן לברוח. בתחילת הדיון הוא עוד ניסה להתחמק, אבל ביטון הבהיר לו בפני כולם כי ללא נוכחותו - הישיבה תינעל באופן מיידי.
בעיתון 'ישראל היום' פורסם כי שרים בכירים בממשלה אומרים בימים האחרונים על ליברמן כי חטא ההיבריס והאגו הם שמוליכים אותו, לצד כניעה טוטאלית לפקידי האוצר. הם מבינים שמדיניותו "לא לשנות פסיק" מהתוכנית הכלכלית פוגעת בראש ובראשונה בממשלה כולה, שמתגלה עם הזמן ככישלון כלכלי קולוסאלי, הן בטיפול ביוקר המחיה והן בנפגעי הקורונה. עד כה, חייבה אותם האחריות הקולקטיבית ליישר קו עם שר האוצר וגחמותיו, אולם הביקורת הציבורית והמחאה שמתפתחת ברחוב, ובכי גרוע בכלי התקשורת, גרמו להם לחתוך מליברמן ולסמן אותו כאויב המרכזי.
אפשר להגיד דברים רבים על ליברמן, אבל טיפש הוא לא. הוא כנראה מבין היטב מה עושים לו חבריו. הוא יודע שביטון לא פעל על דעת עצמו, וכי הגיבוי שביטון קיבל באמבוש הציבורי נגדו לא מסתכם ביו"ר מפלגתו בני גנץ, אלא גם ביתר השותפים בממשלה: מראש הממשלה בנט, שתבע שינויים במתווה לעצמאים, דרך שר החוץ לפיד, ששלח את חברי הכנסת של מפלגתו למרוד בליברמן בגלוי בוועדת הכספים, וכמובן עד מרצ והעבודה, שאמרו ללא כחל וסרק כי התוכנית לא מקובלת עליהן, וכי בכוונתן להילחם בה. איש לא קם להגן עליו בזמן שספג את שספג בשעתיים שבהן ישב בוועדה. אפילו חבר מפלגתו יבגני סובה, שהגיע לוועדה יחד עם ליברמן כחייל להשכיר, מילא פיו מים. כנראה שהוא נבהל מהמתרחש.