לבית הדין 'לכתחילה' בשדרות הוגשה תביעה על נזק שנגרם לתקרת גבס. התובע והנתבע מתגוררים בשתי דירות זו למעלה מזו, כאשר ישנו צינור ניקוז של מים מהדירה העליונה אשר עובר דרך הדירה התחתונה.
בדיקה של בעל מקצוע העלתה שנזילה זו נוצרה כתוצאה מסתימה בצינור הניקוז בדירה בעליונה. הצינור נוקה והנזילה פסקה.
התובע דורש מהנתבע (העליון) להזיז את הצינור כדי להבטיח שלא תהיינה נזילות גם בעתיד. כמו כן, הוא תובע תשלום עבור תקרת הגבס שנהרסה כתוצאה מהנזילה.
הנתבע אינו מוכן להזיז את הצינור מכיוון שזה מקומו מאז ומעולם, וכן אינו מוכן לשלם על הנזק לתקרת הגבס שכן הוא השתמש כרגיל ובעל המקצוע גם בדק שלא הייתה חריגה בצורת השימוש כגון מגבונים וכדומה.
בית הדין פטר את הדייר העליון מתשלום על הנזק לתקרה למרות שהמים נזלו מהצינור שלו. הסיבה לכך שלא מדובר על מים שנשפכים ישירות בזמן השימוש אלא על סתימה שנוצרה במהלך השימוש המקובל בבית (כפי שמובא בגמרא ב"מ קיז,א שאין זה בבחינת "גירי דיליה" 'חצים שלו'- מעשיו הישירים של האדם).
לכן הנידון הוא על ממון המזיק, ועל פי ההלכה יש לחייב רק כאשר הייתה רשלנות מצד הבעלים. מאחר ובעל המקצוע מצא שהסתימה נוצרה מהצטברות של שומנים בצינור, ולא היו נזילות קודמות, על כן לא יכל להעלות הנתבע על דעתו כלל שעשויה להיות נזילה. על כן, הנתבע פטור מהנזקים שנגרמו לתקרת הגבס כפי שנפסק בשו"ע חושן משפט (תיא ב).
לגבי השאלה היא אם ישנה חובה על העליון לשנות את המיקום של הצינור מחמת חובת הרחקת נזיקין, נפסק שאין חובה לשנות את המיקום הקבוע שלו אבל אם לדעת בעל מקצוע הוא כבר ישן אזי חובה להחליפו.
תקציר פסק הדין נכתב על ידי הרב אריאל בראלי.
לדיון באחד מבתי דין "לכתחילה" הקרובים אליכם וכן לפסק הדין המלא - לחץ כאן.