במועצת בנימין מוחים כבר מספר שבועות על מה שמוגדר שם כהזנחת ביטחונם של 10,000 תושבי הישובים בעוטף ירושלים מאז העברת האחריות הביטחונית הנוגעת להם מידי צה"ל לידי המשטרה.
מחר (שלישי) יתקיים בכנסת דיון מיוחד בסוגיה ולקראתו שוחחנו עם חנן רובין, תושב אלון, ממובילי המאבק להשבת הביטחון לישובי העוטף.
רובין מסביר את המציאות שלטעמו אלמלא הייתה כרוכה בסכנת חיים מיידית הייתה נשמעת כמו מערכון: "מדובר בהחלטת ממשלה משנת 2006 שהעבירה אחריות מצה"ל למשטרה. ההחלטה הגיעה מתוך רצון לייצר נורמאליזציה לישובים שקרובים לירושלים, יותר הגיוני שהמשטרה תהיה אחראית, אבל מאז שנת 2006 ועד היום הצבא והמשטרה לא הצליחו להכריע איך עושים את העברת המקל הזו".
לדבריו שני הגופים, הצבא והמשטרה, התקוטטו ביניהם על תקציבים, תקנים, ציוד ועוד וביום ה"ראשון לפברואר הצבא אמר שנמאס לו ובלילה אחד הסיג את כל הכוחות והשאיר את כל שערי הישובים פרוצים. הכול נשאר פתוח. מחבל יכול לצאת מישוב פלשתיני ובאין מפריע להיכנס לתוך יישובי עוטף ירושלים".
רובין מציין כי בצר להם "אמרו התושבים שאם הצבא והמשטרה לא שומרים ניקח אחריות בידיים שלנו ונתנדב, אבל מתנדב לא יהיה שווה ערך לאיש ביטחון שנמצא שם".
על השקט התקשורתי המלווה את הפרשה המותירה אלפי אזרחים ללא הגנה הכרחית מפיגועי טרור, אומר רובין כי הסיבה היא לא רק החשש לחשוף את הפרצה החמורה בפני האויב המאזין, אלא משום ש"מביך לשמוע שבגלל ששני משרדים ממשלתיים, משרד ביטחון והמשרד לביטחון פנים, לא מצליחים להסכים, כ-16 שנים חיי תושבים בסכנה. אף אחד לא רוצה לדבר על זה. אם זה ייגמר באירוע כמו משפחת פוגל יגידו שהם היו בריב ולא הצליחו להסכים?".
עוד מספר רובין כי בישיבה מיוחדת שהתקיימה בועדת בטחון הפנים של הכנסת עלה בידי חברי הכנסת בן ארי טורפז וכלפון להביא את הדברים לדיון, אך גם הם הופתעו לגלות את חומרת המצב. עוד הוא מציין כי "המל"ל הוא שאמון על הביטחון מטעם משרד ראש הממשלה, וכשיש מחלוקות בין הצבא והמשטרה הוא זה שאמור להכריע מטעם משרד ראש הממשלה. ישב בוועדה נציג של המל"ל ואמר שהוא לא ידע שזה מה שקורה ושהמל"ל הזהיר שלא לעזוב את הגזרה והדבר נעשה בניגוד לסמכות ובניגוד לדעתם".
אז איך קורה שבהחלטה מקומית כלשהי הצבא מסיג את כוחותיו מצירי תנועה בהם יכולים לנוע כנופיות טרור? "אנחנו לא יודעים מי נתן את ההוראה. בדיון שהיה בועדת בטחון פנים נשלח בזום קצין פיקוד העורף שהתחיל לתת תירוצים ברוח 'אני לא יודע' וכו'. בסופו של דבר יש לכל פרמידה ראש. יש רמטכ"ל שר ביטחון וראש ממשלה וכך גם מפכ"ל, שר לביטחון פנים וראש ממשלה, אז שראש ממשלה יכניס אותם לחדר אחד ויחייב למצוא פתרון", הוא אומר ומדגיש את הסכנה המיידית והברורה לחייהם של אלפי התושבים וילדיהם. "ילדים יוצאים למוסדות החינוך שבהם 1200 תלמידים ללא שמירה. מי ייקח אחריות? מי ואיך יסתכל בעיניים אם יהיה שם פיגוע?".
בדיון שהתקיים בועדת ביטחון הפנים של הכנסת אמר נציג המשטרה ביצעה עבודת מטה בהובלת המל"ל על מנת לאפשר את העברת האחריות מהצבא למשטרה, עבודה זו הוקפאה עד לפני כחודשיים ואז חזרה לפעילות. לדבריו היו ויכוחים בין הצבא למשטרה בנושאי משאבים וההחלטה הייתה להשאיר את כלי הנשק והרבש"צים, אך הצבא החליט באופן עצמאי בראשית פברואר לעזוב את הגזרה מבלי לתאם איתם.
נציג הצבא בדיון הזכיר גם הוא את עבודות המטה שנעשו לאורך תקופה ארוכה להעברת האחריות למשטרה ובתקופה זו המשיך צה"ל להשקיע משאבים באבטחת הישובים. לטענתו האחריות הועברה למשטרה אך זו לא לקחה על עצמה את האחריות. לדבריו לאחר תקופה בה השקיע הצבא כ-7 מיליון שקלים על אף שהישובים המדוברים אינם באחריותו, החליט מפקד פיקוד מרכז להעביר את העמדות לנקודות שבעיניו קריטיות יותר.
בדיון הבהיר נציג המל"ל כי לא היה ידוע למל"ל שאכן הצבא החליט להסיר את אחריותו בראשית חודש פברואר.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשנת 2006, בהתאם להחלטת ממשלת ישראל הוגדרו גבולות הגזרה בין צה"ל למשטרת ישראל במרחב עוטף ירושלים. מרחב עוטף ירושלים לרבות הישובים והצירים שבגזרתו הינם באחריות משטרת ישראל".
"מתוקף אחריות מרחיבה, גם לאחר ההחלטה להעברת גבולות הגזרה מאחריות צה"ל לאחריות המשטרה, צה"ל ממשיך לאבטח ולהשקיע משאבים רבים ביישובי עוטף ירושלים למרות שאינם באחריותו", לשום תגובת דובר צה"ל.