מאיר גרוס
מאיר גרוס צילום: עצמי

בוועדת חשובה, נקבע שבכל פורום צבאי, דרוש איש האיפכא מסתברא. זה שעל פי הנתונים העובדתיים יעלה הצעות לפתרונות, כאלה השונות מההבנות שהגיעו אליהן האחרים. כך מתחדדים הנושאים, הדיון פורה ויעיל יותר.

הממשלה הנוכחית, עם קואליציית ה"שינוי" בבסיסה, יצרה שינוי גם בגישה הזאת. ואפילו חידוש. כל מה שנעשה, היא עושה הפוך. אין צורך- לדעתה- לבחון את הנתונים, המציאות, העובדות. והכל פשוט יותר. פשוט לפעול הפוך ממה שהיה. עולם חדש נברא.

כבר בטקסי חילופי השרים- עם תחילת כהונת הממשלה- כל שר ידע לזמר את אותו מזמור נוגה: כל שהיה- לא יהיה. במשרד לא מצאנו ניירת מסודרת. בעצם לא השאירו לנו ניירת בכלל. אין תכניות, אין סדר, רק בלגן. בהסתייגות אחת. זה רק במשרדים שהיו בהם שרים שאינם עכשיו בקואליציה. מסתבר שהפקידות הממשלתית לא עשתה שום דבר טוב.

ודוגמאות פזורות בכל. המאבק בקורונה בממשלה הקודמת (אגב, אז הייתה זו מלחמה חדשה. והיה צריך לבנות כלים חדשים תוך כדי המאבק בנגיף) הצליח להגיע לכמעט אפס נדבקים? אנחנו "ממשלת השינוי", נהפוך את המגמה. אם קודם היה סגר ונמנעו פטירות של חולים, וגם הייתה תמיכה כספית לציבור, מעתה ממשלת השינוי תדאג לפתוח את השוק. הכלכלה היא שחשובה. כסף לא יינתן לעם, שילך לקושש את התבן בכוחותיו שלו. מספר הנפטרים הועלם. והנה, גורם מדיני ! – לא רפואי- חידש לנו שאנשים נפטרו לא מקורונה, אלא בקורונה ???

אגב זאת, נורא הוא להיווכח בשוויון הנפש מול פטירת אזרחים. עם שגדל על "פיקוח נפש דוחה הכל", מולעט בעדיפות הכלכלה. ומסביב שקט שהוא ממש רפש. גופי האתיקה, מכוני הדמוקרטיה נאלמו לחלוטין. חכמי המוסר באקדמיה, מביטים לצד אחר. לפליאתי הרבה גם אינני רואה התבטאויות או עצומות של רבנים בנושא הזה. אולי יום תפילה ותענית? כואב הלב.

אז מה עם הכלכלה?

לא נעלה מיסים, הבטיחה "ממשלת האיפכא", כאילו זה משנה לאזרח שהכסף שנעלם מחשבון הבנק שלו, זורם למיסים או ליוקר המחייה, למימון העליות במחירים בחנויות המזון ובמחירי הדיור. מצב המשק שהם קיבלו- כולל תעודות הצטיינות במישור הבינלאומי,-התהפך לימים קודרים. תוך כדי כך, זוקפים השרים החדשים לזכותם, את מה שטוב. את העלייה בצמיחת המשק. כאילו התעמולה תצליח לשכנע שבחודשים ספורים נעשו פה ניסים. כמובן, תוך העלמת הירושה הטובה שקיבלו.

ומה קורה בשוק האנרגיה? זה שהממשלה הקודמת פרצה בו נתיבים מדהימים, תוך התנגדות של האופוזיציה דאז, ושופרי התקשורת?

המאמץ ההקשה והמוצלח, כנגד כל "המחבלים הקטנים בכרמים", בתחום האנרגיה, שהניב חיזוק אדיר למשק, וגם למעמד הבינלאומי של ישראל, מתחלף לבלימת חיפושי גז. פתאום מחיר החשמל מזנק, (אגב, מה משקל החשמל הפיראטי הנגנב מהמערכת? כמו גם חישמול הבתים הבלתי חוקיים בנגב ובגליל?) מחיר הדלק מזנק כלפי מעלה ופגיעות קשות בתעסוקה. משמע, אי ודאות מתרחבת בהצלחה הכלכלית שהייתה עד כה.

ועוד לא מנינו את ההוצאות על תיחזוק הח"כים הנורווגים. לשכות השרים וסגני השרים, וועדות כנסת לפיצוי לח"כים. שינויים יש בעוד תחומים. הנפוטיזם, הבולט במינוי קרובים. למשל, לראשות "מרכז הרצל" הממלכתי, מונה איש פוליטי מובהק. בן הזוג של שרה בממשלה. לשגריר בארצות הברית, אחיו של נשיא המדינה. ודעותיו הפוליטיות כבר פורסמו. דוגמאות מדאיגות במדינת ישראל.

ובמקביל, שינוי מדאיג נוסף. "כלבי השמירה" במדינה דמוקרטית, נאלמו דום. התקשורת מתיישרת עם הממשלה. גם העמותות השונות למנהל תקין יצאו ברובן לחופשה, לאחר המאמצים שהשקיעו לטרפד את פעולות הממשלה הקודמת ואת המינויים שלה.

שקט הוא בדרך כלל מצרך מבורך. אלא שכבר ז'בוטינסקי ידע להגדיר שלעיתים "שקט הוא רפש".