אורית סטרוק
אורית סטרוקצילום: חיים טוויטו

כמיטב המסורת השמאלנית, שני השרים עושים כל שביכולתם כדי להרגיע את מחוללי הטרור נגדנו, לרפד אותם בכסף ובהטבות, לתת להם עד חצי המלכות ויותר, העיקר שלא יתעצבנו, שיהיו רגועים.

הפעילות האינטנסיבית הזו נעשית על דעת שרי השמאל, ללא שום דיון בממשלה או בקבינט, ואף תוך הפרה בוטה של החלטות קבינט שלא בוטלו רשמית, ואפילו של חוקים שהכנסת חוקקה.

כך, למשל, משוחררות גופות מחבלים שעות ספורות לאחר הפיגוע, בניגוד מוחלט להחלטת קבינט שלא בוטלה מעולם. כך, למשל, מאפשרים הרחבת הביקורים של המחבלים הכלואים בכלא. כך, למשל, מפסיקים את הקפאת כספי הטרור לרשות הפלסטינית, בניגוד מוחלט לחוק, ואף ממציאים "דלת מסתובבת" שדרכה מוחזרים לאבו מאזן הכספים שכבר קוזזו ממנו על פי אותו החוק.

כל הפעולות האלה נעשות, למיטב ידיעתי, כביכול בהחלטה אישית של שרי השמאל, גנץ, ובר לב, כאילו אין ממשלה ואין קבינט, וכאילו אין ראש ממשלה שאמור לנהל אירועים בקנה מידה כזה ולהיות שותף מלא בהחלטות לגביהן. וכאילו שרים בקבינט, כאלה שהיו בעבר הלוחמים האמיצים והעקשנים ביותר בקבינטים קודמים, לא יודעים, לא שומעים, לא רואים וממילא גם לא מדברים. הם עסוקים בענייני משרדיהם, ושכחו שיש להם גם אחריות קולקטיבית על התנהלות הממשלה.

הרשות הפלסטינית הפכה, מיד עם הקמתה, לגוף מאורגן תומך-טרור ומעודד-טרור נגדנו, עפ"י חוק, החוק שלה עצמה. על פי חוק משלמת הרש"פ משכורות למחבלים, לכל המחבלים כולם. עפ"י חוק היא מחנכת את תלמידיה מגיל אפס לשנאת ישראל ולשאיפה לפגוע בה, באזרחיה, ובכל יהודי באשר הוא. עפ"י החוקים שהיא חוקקה, היא מגדירה אותנו, את מדינה ישראל, כאויב, ומקדשת עלינו מלחמה, בכל האמצעים העומדים לרשות. ואנחנו, באופן האבסורדי ביותר, מעמידים לרשותה עוד ועוד אמצעים. בכיסו של כל מחבל שיוצא בדרכו לפיגוע, מונח צ'ק פתוח עליו חתום בראש ובראשונה אבו מאזן. מהרגע שהחוק לקיזוז כספי טרור מופר ע"י הממשלה – על הצ'ק הזה חתומים גם נפתלי בנט, גדעון סער, איילת שקד, וזאב אלקין. אפילו השר לענייני מודיעין אלעזר שטרן, שיזם את החוק להקפאת כספי טרור והשקיע מאמץ ראוי לשבח בחקיקתו – אפילו הוא חתום היום על הצ'ק הזה.

"זכור את אשר עשה לך עמלק" – מצווה אותנו התורה, כמצוות עשה שכולנו מחויבים בה. לשאלה מיהו עמלק בדורנו? ענה הרב סולובייצ'יק זצ"ל: כל אומה שחורטת על דגלה "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" – היא עמלק של דורנו. בזמנו של הרב סולובייצ'יק זצ"ל, הוא הגדיר בפירוש וללא חשש את גרמניה הנאצית, וגם את בריה"מ של סטאלין, כ"עמלק". גם הרשות הפלסטינית חרתה על דגלה את הסיסמא הזו, חרתה אותה בספר החוקים שלה, ומקיימת אותה יום יום במאמצים עילאיים. אבל, מפלגות השמאל מתעקשות לראות ברשות הרצחנית הזו "פרטנר", לעשות כל מאמץ להעצים ולחזק אותה, ואף להפוך אותה למדינה, חלילה.

ומי שנתן לשמאל את השלטון? מי שהעניק את הגה-הבטחון של מדינת ישראל לשרי שמאל שזו מטרתם המוצהרת? האם אינו נושא באחריות?

אתמול התעוררנו לעוד ידיעה קשה על התנהלות מערכת הבטחון: הוראה להחרים נשק אישי ממספר לא מבוטל של תושבים ביהודה ושומרון, רובם תושבי ישובים בעומק השטח, כמעט כולם משרתי מילואים ואף קצינים במילואים. ההנחיה נכתבה ביום ו' באדר ב', בדיוק ביום השנה לרצח המזעזע של משפחת פוגל באיתמר.

כאילו אין סכנה של פיגועים בכלל, ופיגועי חדירה בפרט, באותם ישובים. כאילו הנסיעה בדרכים לאותם ישובים אינה מלווה בידוי אבנים, בקבוקי תבערה, ולעיתים אף פיגועי נשק חם. כאילו השטח ביהודה ושומרון אינו רווי בנשק.