חרדים
חרדים צילום: Deborah Sinai/Flash90

מדוע אין כמעט חרדים בלימודי הייטק באקדמיה? כיום, סך הכל החרדים הלומדים תואר ראשון בתחומי מדע והנדסה עומדים על 1,900.

על פי נתוני הות"ת, האחראית על חלוקת תקציב המדינה המוקדש להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות ולמכללות הפועלות בישראל, (נתוני תשפ"א), מתוך סך הכל של 69 אלף סטודנטים במקצועות אלו, היינו 2.75% בלבד.

יתרה מזאת, מתוך ה-1,900 האלו כ-1,500 לומדים במכללות ורק 400 באוניברסיטאות, מה שמקטין את סיכוי ההשמה שלהם והשתכרות גבוהה.

"המספרים האלו הם טיפה בים ביחד לגודל החברה החרדית", טען פרופ' ארנון בנטור וצוטט על ידי אמיתי זיו בחדשות 12. "הגידול במספרים אלה בשנים האחרונות הנו מאכזב במיוחד, כאשר מביאים בחשבון את הגידול באוכלוסיה החרדית".

במהלך דיון שהתקיים לאחרונה רונן קוטין, ממונה תחום חרדים בות"ת הציג את החסמים והאתגרים המרכזיים בשילוב חרדים באקדמיה.

לטענת קוטין הם מתחלקים ל-4 משפחות: הראשון, חסמים תרבותיים. בראשם התנגדות ציבורית בחברה החרדית לאקדמיזציה.

אתגר שני הוא כלכלי: "סטודנטים רבים נדרשים לפרנס משפחה במקביל ללימודים אך הסיוע מגורמים חיצוניים הוא מועט". אתגר שלישי הוא פדגוגי-אקדמי: "אחוזי בגרות נמוכים, פערי ידע משמעותיים באנגלית מתמטיקה ומיומנויות טכנולוגיות: פערים במיומניות למידה ולקויות למידה לא מאובחנות", כתב קוטין.

אתגר רביעי קשור למה שקוטין מכנה חסמים חברתיים, העדר דמויות הזדהות או כמו שהוא קרא לזה: "דור ראשון להשכלה גבוהה, (אנשים) שחווים בדידות בהתמודדות עם דילמות זהות, בעת המפגש עם האקדמיה".

גם השינוי האיטי שקורה בפתיחות ללימודים גבוהים, טוענים החוקרים, מתרחש בגושים החרדים המכונים "חרדי עם נגיעות מודרניות" ו"חרדי מודרני" המהווים רק 40% מהקהילה. ב"קרב הרוב הגדול של האוכלוסייה החרדית, כולל 'חרדים שמרניים' ו'אולטרה שמרניים', אין למעשה תזוזה ושם צריך לפעול באינטנסיביות", נכתב.

יצחק טרכטינגוט, ראש תחום חרדים בג'וינט ישראל הסכים ואמר: "ההצלחות לשלב חרדים מ'המיינסטרים' הן בעלות אופי זניח, אחוזים בודדים ואפילו פחות. בפועל, המחט כמעט ולא זזה. הממשלה לבדה לא יודעת לתת מענה לכך". גם טרכטינגוט נגע בפער בכישורים והמיומנויות איתם מגיעים החרדים לאקדמיה או לשוק העבודה".