את כמויות הסוכר והממתקים שעוברים מיד ליד בחג הפורים, מבקשים בעמותת 'חסדי נעמי' להמיר במשלוחי מנות של מצרכי מזון בסיסיים לקשישים וניצולי שואה.
"אני מקבלת כסף רק מביטוח לאומי, זה לא מספיק לכל מה שאני צריכה לקנות", משתפת לובה קלקוצקי, בת 86, ניצולת שואה חיה בדירת במחסן חדר בקומה מינוס 1 ומנסה לחיות בכבוד מקצבה בלתי אפשרית. "אני זוכרת כשהתחילה המלחמה, היה מטוס מגרמניה שעשה פיצוץ בעיר שלנו ברוסיה. הייתי רק בגן ילדים, אבל אני זוכרת הכל.
יש הרבה ניצולי שואה כמוני שחיים ביננו והם לא יכולים לקנות דברים שצריכים מאוד לחיים. עשיתי חמש ניתוחים בשני הרגליים. אני רוצה לקנות כסא גלגלים, כי קשה לי ללכת. הליכון לא טוב בשבילי כי אני נופלת".
קלקוצקי מתארת את האתגר הכלכלי שמלווה את חיי היום-יום שלה. "אני משלמת כסף על כדורים, על אוכל ועל מונית כשצריך לנסוע לקופת חולים. אני רוצה לקנות מכשיר שמיעה לאוזניים, גרביים אלסטיות וכסא גלגלים. קשה לי לשלם. אין לי כל כך כסף". המקרה שלה, הוא רק אחד מיני רבים, של קשישים וניצולי שואה נמצאים לא פעם מול שוקת שבורה כשהם אינם יודעים מה להחליט: האם לקנות לחם או תרופה, נסיעה במונית או כסא גלגלים.
חוויה מטלטלת דומה היא מנת חלקו של שאול ברוך חי, קשיש בודד וחולה. "הייתי חייל של אריאל שרון", הוא מצהיר ואף מדקלם את המספר האישי שלו בעל פה. למרות הרזומה המרשים שלו, הוא לא יודע איך יעבור את החורף. הוא מתגורר בדירת חדר, שהיא בעצם מחסן עלוב ללא חלון. בקור הירושלמי. "אין לי מספיק כסף לחשמל ולדמי השכירות. אני לא יכול לגור ברחוב. אין לי כסף לשלם תרופות כל חודש ולשכר דירה ולמזון. אני צריך להחליט או זה או זה. בזמן האחרון התדרדר המצב של הסכרת והגעתי עד כדי קטיעת חצי מכף הרגל שלי. גג רעוע. בחורף קור כלבים ובקיץ גיהנום. יש לי שיקום ארוך. בחצי מפה אין לי שיניים".
במשפחות רבות בישראל, חג הפורים מסתיים שהבית מלא וגדוש בערימות ממתקים שאינם מביישות את חנות המפעל. כמויות הממתקים האדירות שעוברות בין הידיים במהלך קיום מצוות 'משלוח מנות איש לרעהו' ולבסוף נשארות בבית המשפחות עם כמויות סוכר בלתי סבירות שהם אינן יכולות להכיל, מצריכות חישוב מסלול מחדש. התהייה שמטרידה את מערכת הבריאות מצעצמת שבעתיים: חוץ מהילדים שנהנים מכמויות הסוכר, למי באמת עוזרים כל הממתקים האלה?
בעמותת 'חסדי נעמי' החליטו להרים את הכפפה ולהפנות את השמחה והשפע של חג הפורים, לכיוון קצת יותר מועיל. במקום לחלק ממתקים, הם מציעים לחלק לקשישים וניצולי שואה משלוח מנות שמכיל מגוון מצרכי מזון חיוניים, על מנת שלניצולי השואה והקשישים יהיה מה לאכול בפורים הזה ויאפשרו להם לחיות ולהתקיים בכבוד שמגיע להם. במקביל, הקימה העמותה קרן ייעודית למימון תרופות וטיפולים רפואיים לניצולי שואה וקשישים נזקקים, כדי שלא יאלצו לוותר על תרופות וטיפולים רפואיים בגלל מחסור בכסף.
"משלוחי המנות שלנו מכילים מוצרים בסיסיים", מדגישים ב'חסדי נעמי'. "הקשישים והניצולי שואה לא צריכים ממתקים, אלא ארוחת ערב חמה. ארוחת ערב מזינה. כשכל עם ישראל יושב סביב שולחן סעודת חג הפורים, מלא כל טוב, ניצולי השואה יושבים לבד, בלי כלום, מחכים שמישהו ידפוק בדלת ויתן להם דברים בשביל ארוחת ערב. אנו משתדלים לשים להם דברים בריאים.
"המתנדבים עוברים מבית לבית, יחד עם משלוחי המנות, מכניסים אור ושמחה לבתיהם. מוזמנים להצטרף ולקחת חלק".