
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי ופרויקטור קליטת העלייה מאוקראינה, רוסיה וחבר העמים, השתתף בוועידת איגוד התאגידים העירוניים הנערכת באילת.
שפיגלר נשאל על קצבאות למשפחות מחבלים ערבים ישראלים וסיפר כי "אם מחבל נורה ונהרג עקב הפעולה שהוא ביצע, בימים כתיקונם אישתו אמורה לקבל קצבת שארים והיא לא תקבל. אבל אלו שהיו זכאים לקצבאות לפני הפיגוע, כמו הילדים, כרגע לפי לשון החוק האמא זכאית להמשיך לקבל את הקצבה עבור הילדים".
על סגירת סניפים של הביטוח הלאומי עקב הפיגוע אמש אמר שפיגלר: "הם צמצמו פעילות במרכזי שירות במקומות שנפתחים מעט זמן כדי לתת שירותים לאותם מקומות. רצינו למזער פוטנציאל לבעיות ומצוקות ביטחוניות. שום סניף של הביטוח הלאומי או סניף משנה לא נסגר. מדובר על מרכזי שירות וזה יוחלף בפתרון אלטרנטיבי".
שפיגלר סיפר על תפקוד הביטוח הלאומי בזמן הקורונה, כולל מתן קצבאות ותשלום ימי בידוד: "מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד אמרתי שהעצמאים הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. לא יעלה על הדעת שעצמאי או בעל עסק הולך לישון בחוסר וודאות ומתעורר בבוקר כשכולו במצב של מתח מה יהיה באותו יום – לא יהיה מצב שיהיה בחוסר ביטחון סוציאלי ובסכנת פשיטת רגל.
"נעשה צעד משמעותי לאחרונה כשהוחלט במסגרת חקיקה בכנסת ישראל להעניק לעצמאיים ובעלי עסקים, לא רק תמורה לימי הבידוד, אלא גם לתת להם תמורה בגין ימי מחלה בימי הקורונה – זה משמעותי מאוד כי לעצמאיים אין ימי מחלה בדרך כלל".
לדברי שפיגלר, ''כדי לתת את המענה הזה, הביטוח הלאומי מחכה לקבצים ממשרד הבריאות. היות שאנחנו לא משרד הבריאות, ורק הם אחראיים לקביעת מצב בריאות של בן אדם".
על תפקידו כפרוייקטור לעלייה מאוקראינה אמר: "ייתכן שאין נהירה לישראל כי יש קושי להגיע למדינה. כל רגע מצב הדברים משתנה, אם היה שקט – זה יכול כל רגע להשתנות עקב תשתיות שמופצצות באוקראינה. להבדיל ממצב של עלייה רגילה, המשפחות מגיעות בחסר. הבעלים שהם חלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי – לא מגיעים כי אין אפשרות לעזוב את המדינה. יש הפחתה ניכרת מאותם מקומות שמופצצים ויש חוסר ביטחון מוחלט".
על העולים שכבר הגיעו סיפר שפיגלר: "כולם, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים תחת קורת גג. משכנים קודם כל את אלו שחפצים בכך בבתי מלון; יש שהולכים להתארח אצל מכרים או משפחה. אנחנו דואגים למגורי קבע בעתיד עם סביבה של תרבות, רווחה ועוד כדי שתהיה להם התאקלמות ראויה.
''לקחנו מספר תרחישים בגבולות של 15, 20 ו-30 אלף עולים. בלי ראשי הרשויות והתאגידים אי אפשר להתקדם בעזרה לעולים כמו בעזרה במגורים ושירותים במסגרת הרשות המוניציפלית – מפעוטון ועד בית ספר, כך גם ברווחה, בתרבות וכו'.
''אנחנו מתארגנים באמצעות כלים שעומדים בחוק להקים לא מעט אזורים ומתחמי דירות במתכונת של מבנים יבילים באיכות טובה מאוד שיהיה אפשר כמה שיותר מהר לשכן בהם עולים", אמר שפיגלר.
