הרב ליאור לביא
הרב ליאור לביא צילום: עצמי

שאלת ההתחממות הגלובלית או 'משבר האקלים', נמצאת בכותרות ומהווה אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות כיום את האנושות.

אחת ההשלכות של בעיה זאת היא שאלת הילודה, כלשונו של ד"ר אברהם טננבוים במאמר שפרסם לפני כשנה: "האם ראוי להביא ילדים לעולם המתמודד עם בעיות שעלולות להביא אותו לקיצו? השאלה מתחזקת כשאחת הטענות גורסת שהילודה עצמה מגבירה באופן משמעותי את משבר האקלים. לכאורה, אחת הדרכים שבהן יכול האדם לפעול למיתון המשבר היא ללדת פחות ילדים (יחד עם פעולות אחרות כהימנעות מאכילת בשר, ויתור על רכב פרטי וצמצום הטיסות)".

לא נוכל להציג את הבעיה על שלל הביטיה ומורכבותה במסגרת זו, אך יש נקודה שחשוב שנבהיר לעצמנו, ודווקא כאנשים מאמינים. יש כיום בעולם גורמים שונים שהנחות המוצא המדעיות שלהם נובעות מאג'נדות ומקדמות אג'נדות. ובמסגרת זאת, הם מסיקים מסקנות מרחיקות לכת שנובעות מאותן אג'נדות ולאו דווקא מן המסקנות האמפיריות שנובעות מן הניסויים המדעיים שלהם. לא חייבים לשלול על הסף טענות להתחממות גלובלית, רק לשלול את המסקנות מרחיקות הלכת הנגזרות מכך.

לפני כשנה יצא לאור ספרו של ד"ר סטיבן קונין שהיווה נקודת מפנה מבחינת שיח האקלים העולמי (Koonin, "Unsettled: What Climate Science tells us, what it doesn't, and why it matters", April 2021). קונין הוא פיזיקאי מוערך וחוקר בכיר המייעץ לגורמי ממשל בנושאי אנרגיה, אקלים ומדיניות טכנולוגית. במאמר במגזין 'אפוק', הסוקר את הספר, כתב עידן לוי (מנהל ערוץ הטלגרם “מושג ירוק”, בו כותבים מדענים, פרופסורים בכירים ומובילי דעה בין-לאומיים בנושא חשיבה רציונלית בסוגיות סביבה, אקלים ואנרגיה), ש"קונין אינו טוען נגד מדעני האקלים או הממסד המדעי, אלא על תהליך ה"טלפון השבור" שבו המציאות המדעית המורכבת מתוקשרת לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות, ומקבעת נרטיב שגוי תוך פוליטיזציה ופגיעה בשמו הטוב של המדע.

הספר מציג דוגמה אחר דוגמה בה המציאות האמפירית והמחקרית מעוותת, מרודדת, מנופחת עד אבסורד, מוצגת במנותק מהקשר – ובמקרים רבים תוך שימוש במניפולציות, בהטעיות ובשקרים מובהקים עד כדי ניתוק הנרטיב הסופי מן המדע האמיתי כפי שהוא כתוב בדוחות, בנתונים ובסקירת הספרות המדעית".

הדוגלים כיום באג'נדות אקלים רדיקליות הכוללות צמצום ילודה, הופכים את ההשערות המדעיות הבלתי מוכרעות לעובדות מדעיות כביכול, ובכך משודרגות השערותיהם לרמת אמונה דתית. וככל דת, היא כוללת מאפיינים פונדמנטליסטיים, קיצוניים ובלתי רציונליים. ביניהם: חלוקת העולם ל'טובים' ו'רעים'. 'מדכאים' ו'מדוכאים'. אלה שרוצים להציל את העולם ואלה שמבקשים להחריב אותו. בנוסף, הם מבטלים כלאחר יד הצעות אלטרנטיביות 'נקיות' לטיפול בבעיית האקלים כגון, השקעה באנרגיה גרעינית.

כך שבשקט, בשקט, בחסות נרטיב האיום האפוקליפטי לחורבן העולם, מתגנבת התחושה שאולי מבעד לאג'נדות ה'ירוקות' מסתתרת שנאת אדם המזכירה יותר אידיאולוגיות 'אדומות'. האם יש אלטרנטיבה לתיאוריות האלה?

אילנות או בני אדם

השבת ניכנס בע"ה לימי חודש ניסן האביביים. הגמרא (ברכות מג, ב) מלמדת שאדם היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך את ברכת האילנות. וכך פוסק השולחן ערוך (סימן רכו): "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כולם, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם.

ברכת האילנות נאמרת על התחדשות הבריאה בימי ניסן. לאחר החורף הארוך והמבורך שזכינו לו, אנו יוצאים ורואים בהתחדשות פני אדמה. חודש גאולת העולם הוא גם חודש גאולת האדם משעבודיו, לחירות עולם. במוקד ברכת ההתחדשות עומד אפוא האדם, ההופך את הבריאה האילמת לכזאת המברכת את בוראה על התחדשותה ותחייתה. מובן שעל האדם מוטלת החובה לשמור על העולם ולא להחריב אותו, אך האדם במהותו איננו אויב העולם אלא גואלו ותקוותו.

השאלה הגדולה אפוא איננה כמה בני אדם יהיו בעולם אלא מה יהיו מעשיהם וכיצד יביאו במעשיהם גאולה לעולם. וכך כתב ד"ר טננבוים בהמשך מאמרו: "שיתוף הפעולה בין אנשי החברה חשוב יותר ממספרם. ככל שהחברה עתירת יידע וכישורים, ומשתפת פעולה, כך גם יותר אנשים יוכלו לחיות בשטחה, והיטב. כך גם תוכל להתמודד יותר עם בעיות מכל סוג שהוא, כולל בעיות האקלים. לצערנו גם ההיפך הוא הנכון".

אם נחזור לשאלה בה פתחנו, ננסה אולי לנסח אותה כך; האם כדי לפתור את בעיית האקלים יש לצמצם ילודה? או ברוח ברכת האילנות: 'אילנות' או 'בני אדם'? התשובה היא שהשאלה החשובה יותר היא האם יהיו אלה בני אדם שידעו ליהנות מטוב הבריות והאילנות ולהחזיר לעולם בטובם. ובלשונו של ד"ר טננבוים: "השאלה איננה האם ללדת ילדים, אלא מה יעשו אותם ילדים. האם אלו רק יצרכו משאבים בלא להחזיר לחברה, או דווקא יתקנו עולם ויעזרו לזולת? האם פעולותיהם של אותם צאצאים יתרמו לעולם או יפגעו בו?"