סיום קורס קצינים. ארכיון
סיום קורס קצינים. ארכיון צילום: דובר צה"ל

המשבר בכוח האדם בצה"ל הגיע לשפל חסר תקדים, בעקבות זינוק חד במספרם של קצינים בדרגות הביניים שמבקשים לפרוש לאזרחות, כך מדווח העיתון 'ישראל היום'.

בשנת 2021 חלה עליה של 30 אחוז במספרם של הקצינים בדרגת רב-סרן שמבקשים לפרוש מצה"ל. כעת מתפרסמים הנתונים המלאים, מהם עולה כי מדובר במגמה שנמשכת כבר כמה שנים, ומחריפה עוד יותר בשנה הנוכחית.

על-פי נתוני אגף כוח אדם (אכ"א), שהוצגו באחרונה בפני צמרת צה"ל וגם לדרג המדיני, בשנת 2017 פרשו מצה"ל 281 קצינים בדרגת רב רסן; בשנת 2018 מספר הפורשים עלה ל-306; ובשנת 2021 מספרם עלה שוב ל-354. בשנת 2021 נרשם כאמור זינוק דרמטי במספרם של הפורשים ל-457 קצינים בדרגת רב-סרן, ובחודשיים הראשונים של שנת 2022 כבר ביקשו 77 קצינים לסיים את שירותם ולפרוש – וההערכה היא שהמגמה אף תקצין בהמשך השנה.

ההסבר העיקרי לפרישה הסיטונאית של קצינים בדרגי הביניים נעוץ במודל הקבע החדש ובמעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. בעבר נהנו הפורשים מפנסיה תקציבית, אבל הם נדרשו להישאר בצה"ל עד לגיל מינימלי של 42 כדי להתחיל וליהנות ממנה – פיתוי שגרם לרבים להישאר, בידיעה שהם יפרשו בגיל צעיר יחסית וייהנו מזכויות מפליגות ליתר חייהם.

פנסיה צוברת, לעומת זאת, מחושבת לאנשי הקבע מרגע שחרורם משירות סדיר. היא מקנה אמנם זכויות מצומצמות בהרבה מאשר הפנסיה התקציבית, אבל יש לה יתרון אחד בולט: הקצין יכול להחליט לפרוש בכל גיל, ולקחת עימו את הפנסיה שצבר עד לאותו הרגע.

דובר צה''ל הגיב לנתונים: "מקור עוצמתו של צה"ל טמון באיכות אנשיו, בדגש על שדרת הפיקוד. השינויים בשוק העבודה האזרחי והביקוש הגובר לכח אדם איכותי משפיעים גם על צה"ל שמשקיע מאמצים רבים על מנת שהטובים והאיכותיים יישארו בשורותיו. בשנה האחרונה, גובשה באגף כח האדם תוכנית אסטרטגית "אנשים בתנופה" השמה דגש, בין היתר, על שיפור תנאי המשרתים, בסדיר ובקבע. משרתי צה"ל פועלים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל וצה"ל מוקיר את פועלם".