מתן כהנא
מתן כהנא צילום: יצחק קלמן

מדיניות העיכובים על חתימת תעודות המתגיירים מטרידה אותי מאוד.

המתגיירים שעברו תהליך ארוך ומאתגר של קבלה ליהדות לא צריכים להיות כלי במאבק פוליטי.

לקיחתם כבני ערובה אינה צעד לגיטימי בשום צורה במאבק על חוק הגיור.

גם במאבק קשה ככל שיהיה צריך לזכור שיש פה בני אדם. לא הכל זה פוליטיקה. אני קורא מכאן בתחינה לרב הראשי, הרב דוד לאו, שיש לי המון הערכה כלפיו, תאבק בי, אך אל תפגע במתגיירים.

ועכשיו בואו נעשה סדר בדברים:

1. בעניין תעודות הגיור: מדובר בכ 300 מתגיירים שרובם סיימו את תהליך הגיור לפני שראש מערך הגיור התחלף, כך שהרב לאו מעכב את החתימה על גיורים שהתבצעו תחת ראש מערך שהיה מקורבו. כך שגם אם משהו השתנה מאז המינוי החדש (וכלום לא השתנה...), הרי שזה לא רלוונטי כלל לגיורים המדוברים.

2. במערך הגיור עובד רב שתפקידו הוא "ממונה על תעודות ואשרות". במשך שנים רבות הוא נציגם של הרבנים הראשיים, "ידם הארוכה", נאמן ומוסמך על ידם לחתום על הגיורים. לא מיותר לציין שהרב הזה עדיין משמש בתפקידו. מסתבר שבעצם הרב הראשי לא סומך עליו יותר.



כיום, בסוף תהליך הגיור, כל מתגייר מקבל שתי תעודות. נקרא להן "תעודה דתית" ו"תעודה אזרחית". על התעודה הדתית חותם הרב הראשי (דבר שמסיבות שלא אעמוד עליהן כעת הרבנים הראשיים נמנעו מלעשות ולכן הסמיכו "בא כוח" מטעמם).

על התעודה האזרחית חותם ראש מערך הגיור. כפי שהסברתי בסעיף הקודם, בנתיב של "התעודה הדתית" לא השתנה כלום, ועדיין הרב הראשי בוחר לעכב חתימות (למען האמת באף נתיב לא השתנה כלום).

3. תהליך החתימה על הליך הגיור מבטא חוסר אמון של הרב לאו לא רק בראש מערך הגיור, אלא בשיקול דעתם ההלכתי של כל דייני מערך הגיור. הכרזה על מתגייר כיהודי מתבצעת בסוף תהליך ארוך לאחר שבית דין עם שלושה דיינים מחליטים פה אחד שאפשר לקבל את המתגייר לעם היהודי. תהליך הבדיקה הנוסף שמבצע הרב הראשי מבטא חוסר אמון בדיינים של המערך הקיים (ביקורת למניעת שחיתויות אפשר לעשות במגוון דרכים אחרות).

4. לצערי, הרב לאו הצהיר כי אין לו אמון בראש מערך הגיור שמיניתי. לאחר אמירה כה חמורה, ראוי שנדע מיהו ראש מערך הגיור החדש.

הרב בניהו ברונר הוא לכולי עלמא תלמיד חכם עצום וגם מוסמך לדיינות (בניגוד לחלק לא מבוטל מדייני הגיור שאינם מוסמכים). הרב ברונר מונה לתפקידו ע"י הרב הראשי לשעבר הרב מאיר לאו הי"ו (אביו של הרב דוד לאו). הרב ברונר משרת כראש אב בית דין לגיור במשך 27 שנים (!!!). הרב ברונר נעתר לבקשתו של הרב דרוקמן לקבל עליו את התפקיד. מסתבר שכל זה לא מספיק.

5. אם לרב הראשי היה מספיק חשוב לא לעכב את תעודות הגיור, ולא להשתמש במתגיירים ככלי במאבק שלו נגדי, אני בטוח שהיה ניתן למצוא דרך לזרז את התהליך. כך לדוגמא ניתן לבקש מראש מערך הגיור להקצות יום או יומיים בשבוע מזמנו של ראש המערך הקודם, שחזר להיות דיין גיור, לשבת בלשכת הרב הראשי ולעבור מטעמו על התעודות (זאת בהנחה שהרב אכן לא סומך על מי שחתם מטעמו עד היום וסומך רק על מי שחתם על התעודה האזרחית). אני משוכנע שראש מערך הגיור לא יסרב לבקשה כזו.

9. והערה קטנה לסיום. לא הדחתי את ראש מערך הגיור הקודם. ראש מערך הגיור הקודם היה מינוי זמני שבכל שלושה חודשים תפקידו הוארך. לאחר שבשתי שיחות מאוד נעימות איתו הבנו כי הוא לא האיש הנכון להתאמת מערך הגיור לשינויים הצפויים, לא הארכתי את תפקידו ומיניתי את הרב ברונר לראש מערך זמני, עד שבעז"ה ימונה ראש מערך קבוע.

ההתנגדות לחוק הגיור החדש לגיטימית. להשתמש במתגיירים ככלי במאבק – ממש לא.