חגי הוברמן
חגי הוברמן צילום: ללא קרדיט

אחת הטעויות הקשות של ראש הממשלה נפתלי בנט ערב הבחירות האחרונות, היתה טקס החתימה בשידור חי בערוץ 20 על המסמך, שבו התחייב שלא יישב בממשלה בראשות יו"ר יש עתיד, ולא יקים ממשלה המתבססת על קולותיו של יו"ר רע"ם מנסור עבאס.

מנגד היתה גם התחייבות של בנט שלא ייתן יד לבחירות נוספות. חשבתי כבר בזמן אמת, עוד לפני הבחירות, שההתחייבות לא לשבת עם לפיד ועם רע"מ היא טעות פטאלית של בנט, כי אם המציאות תיכפה עליו קואליציה כזו, הוא ישתתף בה.

בנט מילכד את עצמו מרצון, בלי שמישהו הכריח אותו, בהתחייבויות סותרות, שכל מהלך שלא היה עושה היה מחייב אותו להפר אחת מהן. הפרת ההתחייבות הבוטה הזו היא המאפשרת כיום לאוייביו הפוליטיים להעניק לו את התואר 'נוכל'.

לצערי הרב, ואני אומר זאת כמי שתומך בממשלה ובבנט, ראש הממשלה חזר השבוע בדיוק על אותה טעות, על אותה שטות, כאשר בראיון לערוץ 13 אמר שלא ישתף פעולה עם נתניהו להקמת ממשלה גם אחרי הבחירות הבאות, וגם לא עם הרשימה המשותפת. וכמובן כל הצידוק לממשלה הנוכחית היתה שלא ניגרר לבחירות חדשות. (בראיון לערוץ 12 אמר אמנם ש'הוא לא מטיל וטו על נתניהו'. בערוץ 11 התחמק מהשאלה).

אני מאמין לבנט שאחרי כל הנאצות שהוא סופג מביבי והביביסטים, אין לו תשוקה מיוחדת לחזור ולשבת בממשלה אחת עם נתניהו. אבל אם אחרי הבחירות הבאות תעמוד בפניו הבחירה בין נתניהו לאיימן עודה, במי הוא יבחר? למה הוא צריך לחזור על אותה טעות, ולפזר שוב התחייבויות שלא יוכל לקיים?

חגי הוברמן הוא עורך השבועון ''מצב הרוח''