ח"כ בצלאל סמוטריץ׳ קרא אמש שלא להכניס את חברי הקואליציה לבתי הכנסת. "מי ששותף לממשלה הזאת לא צריך להכניס אותו לבית הכנסת. הדבר הכי לגיטימי בעולם, מי ששיקר והונה וגנב קולות, מי שמכר את המדינה לתנועה האסלאמית ועכשיו הולך לעשות אותו דבר עם תומכי הטרור ברשימה המשותפת בהחלט לא ראוי".
יש להחרים לא רק את חברי ימינה, אלא את כל חברי הקואליציה, שחברו לשמאל הקיצוני ומוכרים את המגינה לתנועה האיסלאמית. מהיום בבוקר, אין כניסה לבתי הכנסת לחצי מהעם היהודי.
האמת היא שאני בטוח שח"כ סמוטריץ׳ לא באמת מתכוון למה שהוא אמר. אני זוכר היטב איך לפני פחות משנה הוא הבטיח לא לסלוח ולא לשכוח לחברי ימינה על הממשלה שהקימו, והנה השתנו הנסיבות. חברת הכנסת עידית סילמן (שאני מאמין לכנות מניעיה) קיבלה שיריון בליכוד והבטחה לתיק הבריאות, והופ אפשר לסלוח ואפשר לשכוח.
ובכל זאת, ידי חובת מחאה לא יצאנו. מותר לחשוב אחרת מח"כ סמוטריץ׳. אני אישית חושב אחרת מח"כ סמוטריץ׳. לא יצאתי עד עכשיו בעד הקמת הממשלה הנוראה הזאת, כיוון שהיא איומה ונוראה וכיוון שהיא קמה תוך הפרה בוטה של הבטחת בחירות. ובכל זאת אני הקטן חושב שנכון היה להקים את הממשלה הנוראית הזאת כיוון שהאלטרנטיבה הייתה הרבה יותר גרועה.
איני בודד בחוות הדעת שלי. אני מכיר עוד לא מעט אנשי אמת טובים ויקרים שחושבים שהקמת הממשלה היייתה האפשרות הכי פחות גרועה ביחס לשלל האלטרנטיבות שהיו מונחות על השולחן.
ח"כ סמוטריץ׳ אדם מוכשר, נבון וערכי. בנסיבות אחרות יכל להנהיג את הציונות הדתית. למרבה הצער זה לא יקרה כנראה. דווקא בגלל כל השבחים הללו, חוסר היכולת של ח"כ סמוטריץ׳ לכבד ולהכיל דעות שונות משלו היא מסוכנת. לא כל מי שחושב אחרת ממך הוא רשע מרושע שצריך להפעיל עליו את החמורה שבסנקציות, חרם.
אחסוך מכם את קריאת התגובות הצפויות לדברי: "אדון גורדין רואה בחומרה גדולה יותר את אלו שהניסוחים שלהם קצת בעייתיים ולא נעימים לאוזן מאשר אלו שעושים את המעשים החמורים כלפי האומה. אדון גורדין יפה הנפש לא יוצא חוצץ כנגד הפרוגרסיביים, אבל תוקף בשצף קצף את שותפיו לדרך הציונות הדתית. אדון גורדין לא תקף את השרים ניצן הורביץ ומירב מיכאלי, אלא דווקא את החברים היקרים מהציונות הדתית. אדון גורדין לא תקף את שתיקתו המטרידה של ראש הממשלה נפתלי בנט לנוכח חילול השבת הבוטה של הרמטכ"ל בשבת האחרונה (על אירוע דומה נפלה ב1977 ממשלת רבין), אלא דווקא את זעקתו האותנטית של חבר הכנסת סמוטריץ."
ובכן התשובה פשוטה וקצרה מאוד. היכולת להכיל דעות שונות היא העומדת בבסיס קיומנו כאומה. דעות שלא מוכנות להכניס לבית הכנסת חצי מהעם היהודי מאיימות על קיומנו יותר מאשר הטרור האיסלאמי ולהבדיל ולהבדיל גם מהטרור הפרוגרסיבי. חוסר היכולת שלנו להכיל מחלוקת מדירה שינה מעיני יותר מאשר מחבלי החמאס הנתעבים.
בתקווה שנוכל לשבת יחד בבתי הכנסת בשבת הקרובה באהבה גדולה אחד לשני. למרות המחלוקות הקשות.