בחוק הבינלאומי הדברים ברורים
בחוק הבינלאומי הדברים ברורים צילום: iStock

בימים אלה מצוין מלאת 102 שנים לוועידת סן רמו שקבעה את עתיד המזרח התיכון לאחר מפלת האימפריה העותומאנית בסוף מלחמת העולם הראשונה. על משמעות הוועידה שהטילה על בריטניה את המנדט לשליטה על ארץ ישראל עד הקמת בית לאומי לעם היהודי שוחחנו עם הפרופ' אברהם ציון שחקר מאות ואלפי מסמכים ותעודות סביב הועידה ונקודות ציון היסטוריות נוספות המעניקות לעם היהודי את הזכות הבלעדית לשלטון בארץ ישראל.

פרופ' ציון קובע כי מדובר בוועידה משמעותית מאוד בהחלטותיה. "בוועידה הזו מעצמות הברית, שניצחו במלחמת העולם הראשונה וקיבלו את הריבונות על המזרח התיכון מידי העותומאנים, החליטו לחלק את המזרח התיכון בין היהודים לבין הערבים, כי שתי האומות הללו עזרו למעצמות הברית לנצח את הטורקים במלחמה".

"ב-25 לאפריל 1920 החליטו על חלוקת האזור, כך שהערבים יקבלו את כל המזה"ת חוץ מארץ ישראל והיהודים יקבלו את ארץ ישראל כפיקדון מידי המנדטור", אומר פרופ' ציון ומסביר כי באותם ימים יכול היה עם שכבש שטח של עם אחר לספח אליו את השטח הכבוש. במקרה זה ההחלטה הייתה אחרת, להקים מנדטים שיהוו בסיס להקמת מדינות לאום לעמים היושבים בשטח. ציון מציין את הפער בין המנדטים בעיראק, סוריה ולבנון שקיבלו את העצמאות באופן מיידי, לעומת ארץ ישראל שניתנה כפיקדון בידי בריטניה להקמת בית לאומי לעם היהודי בעתיד. "למה בית לאומי ולא מדינה? כי זה המושג שהיהודים החליטו עליו מהקונגרס הציוני הראשון בבאזל. בנוסף, באותו זמן ארץ ישראל הייתה מיושבת ברוב ערבי ומיעוט יהודי, ואם רוצים להקים מדינה צריך להיות רוב יהודי".

"בריטניה קיבלה את המנדט והתחייבה באמנת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, שכלל בתוכו את הצהרת בלפור, להקים בית לעם היהודי ולא לשום עם אחר. הכוונה הייתה לאפשר הגירה של יהודים בלבד לארץ כדי ליישב את הארץ בידי יהודים", אומר פרופ' ציון ואנחנו שואלים מה תוכנן אז עבור ערביי הארץ. "מהצהרת בלפור ועד סן רמו והלאה לא שכחו את הערבים, שהוגדרו כ'לא יהודים' כי המונח כלל גם צ'רקסים נוצרים דרוזים ועוד. קבעו שם שלהם יהיו זכויות דתיות ואזרחיות בלבד, אבל לא זכויות לאומיות בחלק המערבי של הירדן".

באשר לצד המזרחי של הירדן, מדגיש פרופ' ציון כי גם חלק זה שייך לאזור שיועד להיות חלק מהבית הלאומי של העם היהודי וגם הוא נועד להתיישבות ואזרחות יהודית, אלא שהבריטים רצו לפייס את עבדאלה ולכן קרעו את מזרח הארץ והקימו את הממלכה ההאשמית בניגוד לכתב אמנת המנדט. לשאלתנו אם המשמעות היא שממלכת ירדן קיימת בחטא כלפי המשפט הבינלאומי, האם מדובר במדינה לא חוקית? משיב על כך פרופ' ציון ומבהיר כי מדובר בהגדרה מעט מורכבת שכן אמנם "הבריטים הקימו את המדינה הזו ללא סמכות, אבל הם קיבלו לכך את אישור חבר הלאומים, ולכן זו הגדרה מעט מסובכת".

בדבריו קובע פרופ' ציון כי אין כל מקום להגדרת שטחי יהודה ושומרון כשטח כבוש או כשטח במחלוקת, שכן מדובר בחלק בלתי נפרד ואף מרכזי מהארץ שהובטחה להקמת מדינה יהודית, לעם היהודי לבדו. בהקשר זה הוא מדגיש כי לירושלים לא הייתה כל התייחסות שונה וגם היא נכללת בהגדרת הבית הלאומי לעם היהודי. "עד הסכם החלוקה שהערבים לא קיבלו אותו היה ברור שהשטח יועד לעם היהודי בלבד".

הסירוב הערבי לקבל את הצעת החלוקה הוא שמנע את חוקיות הקמתה של מדינה ערבית בשטח שהוקצה למדינה יהודית. "העצרת הכללית של האו"ם רק ממליצה ולא מחייבת אף אחד לקבל את ההחלטות שלה", מבהיר פרופ' ציון. "אם הייתה העצרת ממליצה על חלוקה ועל בינאום ירושלים והצדדים היו מקבלים זאת והיה נחתם הסכם, זה היה מחייב את כולם, אבל זה לא קרה. הערבים פלשו למחרת היום כדי להשמיד את הישות היהודית וזה לא צלח וזו הנכבה שלהם. הנכבה לא קרתה בגלל הקמת המדינה היהודית כי אם הייתה מוקמת מדינה יהודית ללא פלישה ערבית לא היה קורה כלום, אף אחד לא היה בורח ולא הייתה נכבה, אבל הנכבה כן קרתה כי הם פלשו כדי לחסל את הישות היהודית".

פרופ' ציון מסכים לתחושה לפיה ברחוב הישראלי וככל הנראה גם בהנהגה הישראלית הציבור אינו מודע כלל לחשיבותו של האירוע שהתרחש היום לפני 102 שנה. לדבריו גם הוא עצמו לא היה מודע לחשיבות מסמכי הצהרת בלפור, ועידת סן רמו וכתב המנדט הבריטי עד שנכנס לעובי הקורה במחקר שארך כחמש שנים בהן כתב את ספרו 'למי הובטחה הארץ המובטחת'. לטעמו ההנהגה בישראל וכלל המתייחסים לסוגיה מתעלמים מדברו של המשפט הבינלאומי הברור והנחרץ, לפיו ארץ ישראל מיועדת לעם היהודי ולו לבדו.

לנוכח דבריו אלה שאלנו כיצד קורה שגם ממשלות ימין, כולל ממשלתו של יצחק שמיר, לא הציבה את העובדות ההיסטוריות כהווייתן ולא נשאה על נס את המאבק המשפטי-בינלאומי להוכחת זכותה של ישראל על השטח כולו.

"זו שאלה גדולה מאוד. גם בנימין נתניהו שראה את עצמו כאחד המסבירים הטובים ביותר שהיו לנו אי פעם, לא השקיע מספיק בכך. הממשלות, גם ממשלות ימין, לא השקיעו כספים בהסברת הנקודות הללו וחבל. אם היו מגדירים את השטח יהודה ושומרון ולא גדה מערבית והיו עומדים על כך, היה קשה מאוד לומר שיהודה היא שטח פלשתיני כשהיהודים עדיין קיימים, אבל כשמדברים על גדה מערבית אפשר להגיד שהגדה שייכת לערבים.

על מאמציו שלו להביא את הנתונים והמסמכים לידיעת עמיתיו באקדמיה מספר פרופ' ציון כי גם לו הדבר לא פשוט. "אני מצליח להסביר למי שהאמין בכך מקודם ולחלק מהיושבים על הגדר, אבל מי שיושב מהצד השני של המפה לא מקשיב. הם אומרים שבכל העולם חושבים אחרת ואי אפשר לטעון אחרת".