סקר חברתי של תנועת פנימה לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, המתפרסם הבוקר בעיתון "ישראל היום", מצא כי שליש מהישראלים טוענים כי המדינה לא נותנת יחס ראוי למשפחות שכולות וכי יש להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
באשר ליחס המדינה למשפחות שכולות, כ־35% מהישראלים מרגישים שהמדינה לא נותנת יחס ראוי למשפחות שכולות (בהם 68% מהצעירים עד גיל 29, לעומת 19% בלבד בקרב ישראלים מעל גיל 65).
נוסף על כך, דיון עתיק עוסק בשאלה אם נכון לחגוג את יום העצמאות בסמיכות רבה כל כך ליום הזיכרון, ובמעבר מהיר מעצב ויגון לשמחה. באשר לכך, 30% מהישראלים שהשתתפו בסקר טוענים כי יש להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות.
כ־12% מהישראלים טוענים כי הצמידות בין יום הזיכרון ליום העצמאות פוגעת בקדושת היום, ו־13% מהישראלים מאמינים כי יש להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות בגלל העומס הרגשי על המשפחות השכולות.
בפתחו של אחד השבועות המקודשים והמשמעותיים ביותר, מספקים הנתונים הצצה אל היותה של ישראל מדינה שנבנתה בדם ובדמעות. לכ־65% מהישראלים יש קשר אישי לשכול, והם איבדו חבר או בן משפחה במערכות ישראל או בפעולות איבה. בתוך כך, 23% מהישראלים ציינו שאיבדו חבר קרוב במערכות ישראל.
כ-90% ממשתתפי הסקר הצהירו כי הם גאים להיות יהודים (מי שמשתייכים לצד הימני של המפה הפוליטית הביעו גאווה גדולה יותר ביהדותם). עוד עולה כי 80% גאים להיות ישראלים (53% גאים מאוד, 27% גאים), לעומת 20% שאינם גאים בכך. תחושת הגאווה הגדולה ביותר נמצאת בבאר שבע, ולאחריה בחיפה ובירושלים.
ומה הדברים שהישראלים הכי גאים בהם? כ־66% גאים בצה"ל, 47% גאים בהיי־טק הישראלי, כ־39% גאים בערבות ההדדית שהתגלתה בשנתיים האחרונות מאז התפרצות הקורונה, ועוד 24% גאים בתעשייה ובחקלאות.
לצד זה, רוב הישראלים (56%) אופטימיים לגבי עתידה של מדינת ישראל (לעומת 40% מהישראלים שלא אופטימיים). בקרב הצעירים האופטימיות נמוכה יותר.
הנושאים שמטרידים את הישראלים, שלטענתם דורשים טיפול דחוף, הם השסע החברתי (41%), יוקר המחיה (25%), האיום האיראני (12%) והסדר מדיני מול הפלשתינים (12%). בחלוקה על פני שתי הערים הגדולות עולה כי התל־אביבים מוטרדים מיוקר המחיה (43%), ואילו הירושלמים מהשסע החברתי (42%).
על פי הסקר, כ-33% מהישראלים שקלו לרדת מהארץ בשנה האחרונה - כ-66% מהישראלים עד גיל 24 וכ-53% מהישראלים עד גיל 34.
הסיבות לרצון לרדת מהארץ הן בעיקר בגלל יוקר המחיה (40%), המצב הביטחוני (22%) והפילוג החברתי (18%).