מתניהו אנגלמן
מתניהו אנגלמן צילום: דוברות

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, טוען בדו"ח שפרסם היום (שלישי) כי היישובים ביהודה ושומרון ובגבול לבנון אינם ערוכים באופן מיטבית נגד חדירות מחבלים.

אנגלמן מציין כי ב-399 היישובים המדוברים חיים כ-900 אלף ישראלים ועיקר מאמץ ההגנה עליהם מתמקד במניעת חדירת מחבלים. לפי נתונים שנאספו במשרד המבקר, בין ינואר 2019 לספטמבר 2021 התרחשו 144 אירועי חדירה ליישובים ביו"ש. המשמעות: אירוע חדירה אחד ליישוב בממוצע בשבוע.

המבקר מציין כי חסר סכום של קרוב לחצי מיליארד שקלים על מנת להשלים את הפערים הביטחוניים ביהודה ושומרון ו-110 מיליון שקלים נוספים להשלמת הפער ביישובי הצפון.

נכון לעכשיו, משרד הביטחון לא קידם את הצעת המחליטים שעליה הנחה השר לנושאים אזרחיים וחברתיים לפני עשרה חודשים לתקצוב השלמת הפערים במרכיבי הביטחון ביו"ש, הנחשבים מאוימים ביותר ועומדים בראש סדר העדיפויות המבצעי. גם הקבינט לא קיים דיון בנושא.

לטענת המבקר, הליקוי המרכזי במערך ההגנה על היישובים הוא היעדר של תפיסה ומערכת תקשורת המאפשרת קשר זמין ויעיל בין כל גופי הביטחון וההצלה המעורבים בטיפול באירועי חירום ובפרט בין כוחות צה"ל לבין כוחות ההגנה ביישובים. נקודת תורפה זו עלולה לעכב את תגובת כוחות הביטחון השונים.

מהמסמך עולה עוד כי התחייבות פיקוד העורף לחלוקת מכשירי קשר צבאיים ליישובי יו"ש כחלופה למכשירי "ברק כתום" החדשים לא מומשה במלואה וכי חלופה זו אינה נותנת מענה מבצעי מלא.

המבקר ממליץ שמשרד הביטחון, יחד עם המשרד לביטחון הפנים, יקבעו תפיסת הפעלה וגורם מרכזי שיקבל אחריות וסמכות לשפר ולייעל את התקשורת בין כלל הגורמים השותפים למענה בחירום ולהגנה על היישובים.

כמו כן מומלץ שצה"ל יפעל למימוש התוכנית לשיפור התקשורת הפנים-יישובית נוכח התיישנות מכשירי הקשר המשמשים את הרבש"צים וכיתות הכוננות ביישובים, והשימוש בפועל באמצעי קשר שאינם צבאיים, כפי שעלה מתשובות הרבש"צים לשאלון שהופץ במסגרת הביקורת.