מגילת רות, אותה נקרא בשבועות, מציפה לפתחנו את בעיית הגיור. בימים כתיקונם, הגיור אינו סוגייה יצרית זהותית או פוליטית, אלא מצווה. אף על פי כן בימינו, קריאה שטחית של מגילת רות, כמו של מקורות אחרים, הפכה את הגיור לבעיה.
רבים תוהים בקול האם רות הייתה עומדת בתנאי הגיור של ימינו? האם נשותיו של שלמה המלך עברו גיור? כיצד קיבל הלל הזקן את הגוי המוזכר במסכת שבת, על אף שלא קבל את התורה שבע"פ? ועוד יותר מכך, האם ציפורה שנישאה לגדול האומה עברה בירור יהדות? ראשית, יש לדעת שבירור נכון של הדברים, לא יכול להתבצע באופן שטחי. הסתמכות על פשט הפסוקים ללא תורה שבעל פה, כמוה כקריאת הפסוק "עין תחת עין" כפשוטו, המתאים לילדים בגיל הרך ולחוקרים בחוגים למדעי היהדות; לא לאנשים בוגרים וחכמים.
"אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד ה' נשאו נשים נכריות בגיותן ... ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום חשבן הכתוב כאילו הן גויות ובאיסורן עומדין" (רמב"ם). לפי חכמי ישראל, אכן שלמה גייר את נשותיו, אולם גיורים אלו לא קבלו הכרה של בית הדין, וזאת מפני שהגיור לא התקיים לשם שמים.
בהמשך דבריו מדגיש הרמב"ם שנשים אלו בהתנהגותן, שהמשיכו לעבוד עבודה זרה, הוכיחו שתהליך גיורן היה למראית עין וחסר משמעות מלכתחילה. יתרה מזאת, בעקבות כך אנשי כנסת הגדולה דרשו להכניס את שלמה המלך ל"רשימה השחורה" של המלכים שאין להם חלק בעולם הבא. אמנם, אין חלילה עוררין על רמת צדיקותו של המלך שלמה המלך, אבל כיצד ניתן להסתמך על מעשיו במקרה זה, ולהתעלם מתוצאותיהם השליליות כפי שמיחסם לו חז"ל?
האם הגיור של שלמה כלל קבלת עול מצוות? ייתכן מאוד שכן. גם בזמן אחאב רבים מעם ישראל, כמו אחאב עצמו, הקפידו לשמור תרי"ג מצוות, על אף שעבדו עבודה זרה במקביל. הראיה לכך היא שאליהו הנביא קבל את מזונו על ידי העורבים, שנלקח ממטבחו של אחאב. אין ספק אם כן, שבמטבחו של אחאב נשמרה הכשרות כהלכה. גם הכותים זכו לפסילה של הגיור בנסיבות דומות. גיור אינטרסנטי, עם קבלת עול מצוות, אלא שהתברר בסופו של דבר שהם ממשיכים לעבוד עבודה זרה במקביל.
במקרה של הגוי שבא לפני הלל ושמאי, אמנם חז"ל לא ציינו את שמירת המצוות, אך אין זה מפני שהיה ויתור על קבלת המצוות, שהרי הגיור במקרה זה היה מתוך רצון לשייכות דתית, ולא מתוך רצון לשייכות לאומית. הבעיה הייתה שהגוי חשב להתגייר מתוך הכרת ערך החכמים, ולא מהכרת ערך התורה כדבר ה'. בוודאי שלא ניתן להסתמך להלכה על אגדות חז"ל, אלא אם חכמי ישראל עשו זאת. זאת מפני שישנן אגדות שהמסר שלהן הוא אמוני ומוסרי, ולא הלכתי.
רות בחרה בחיי עוני בתוך עם ישראל, תוך ניתוק מהעם מהחברה ומהתרבות בו גדלה, על פני חיים נוחים בארץ מולדתה. שמירת השבת שנדרשת מהגרים, הייתה גם הייתה, ועם זאת הייתה זו הקטנה שבדרישות, כפי שאומרים חז"ל בהקשר של הגיור (יבמות מז:): "אמרה נעמי לרות: אסור לנו תחום שבת! 'באשר תלכי אלך'. אסור לנו יחוד! 'באשר תליני אלין'. מצווים אנו על שש מאות וי"ג מצות! 'עמך עמי'. אסור לנו עבודה זרה! 'וא-להיך א-להי'. ארבע מיתות נמסרו לב"ד! 'באשר תמותי אמות ... ושם אקבר'".
עם ישראל הוא מועדון אקסקלוסיבי, ובניגוד לדתות אחרות, הכניסה אליו אינה בקשת הצטרפות לקבוצה בפייסבוק. מי שאינו מוכן להתחייב לקבלת מצוות, עדיף שישמור שבע מצוות בני נח. נעמי דחתה את רות, על מנת לבדוק את רצינותה, מפני שצירופם של גרים ללא נטישה של התרבות והלאומיות עליהן גדלו כפי שעשתה זאת רות, מזיק לנו וגם להם. מי שמוכן לומר "נעשה ונשמע" – מוזמן.
הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני להלכה אור וישועה