אנו עומדים בפתחו של חג מתן תורה, לו אנו מתכוננים מידי שנה ממחרת השבת (הפסח) בספירת ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר, בלימוד מסכת אבות בשבתות המקדימות, בבחינת 'דרך ארץ קדמה לתורה' ועוד.
מתברר כי גם קריאת התורה הותאמה לקראתו, וכך נאמר במגילה לא: "תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה." עזרא תיקן לקרוא בציבור את פרשת בחוקותי לפני עצרת (שבועות), כמו שגם תיקן לקרוא את פרשת כי תבוא לפני ראש השנה, כדי שתכלה שנה וקללותיה.
הגמרא מיד מתפלאת: האם חג השבועות הוא ראש השנה? ומשיבה כי אכן, לאור המשנה הידועה במסכת ראש השנה (טז), לפיה: "בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן. בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון... ובחג נידונין על המים". כלומר, עזרא תיקן לקרוא קללות כדי להכניס מורא ופחד בעם ישראל לפני יום הדין, כמתואר בנחמיה ח, שאחר קריאה בתורה ביום ראש השנה, מצא את העם בוכים. כך ביקש עזרא לייראם גם לפני ראש השנה של שבועות שבו נידונים על פירות האילן.
רבי צדוק מלובלין שואל אם המטרה היא להביא את העם במורא ופחד אז מדוע אין קוראים פרשת קללות לפני פסח ולפני שמיני עצרת שגם בהם העולם נידון? שאלה זו הביאה מפרשים לפרש כי פירות האילן אינם כפשוטו אלא כפי שאומר השל"ה: "הפירות הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה, והעולם נידון ביום הזה על התורה שניתנה בו שביטלו עצמם ממנה".
כלומר ביום מתן תורה דנים את האדם על התורה שלמד, האם קבע עיתים לתורה, עד כמה עמל להבין את פשטה וסודותיה, עד כמה הקריב עבורה ועוד. אם ביום ראש השנה דנים את האדם על חייו הגשמיים, פרנסתו, רפואתו ועוד, הרי שבשבועות דנים אותו על חייו הרוחניים, 'מי יחיה ומי ימות' ברוחניות, האם יזכה בשנה הקרובה בדברי המשנה מלאי ההוד והשגב (אבות ו, א): רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה... וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים".
אם כן, חג מתן תורה אינו רק 'חג', אלא הוא ראש השנה ובו נקבע איך ייראו חיינו הרוחניים בשנה הקרובה. ולכך כיוון עזרא בתקנו לקרוא פרשת הקללות כדי לייראנו, לבחון את דרכנו בלימוד התורה, ולהביאנו לבקש מבורא עולם שיזכנו להתברך בסוד תורתו האלוקית שירדה לעולם לפני 3334 שנים ומאז מכוונת היא את דרכו של העם היהודי. שמעתי פעם שאם אינך מבקש על כך במסגרת בקשותיך האישיות בתפילת "שמע קולנו" כנראה שזה לא מספיק חשוב לך, חלילה. האוצר הזה ניתן במדבר ומונח על קרן זוית וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה הרוחניות. אמן
הכותב: מרצה בקריה האקדמית אונו ובמרכז אקדמי לב