עם חשיפת הפרטים הקשים הנוספים סביב פרשת הסוהרות בכלא גלבוע, שוחחנו עם חבר הכנסת אופיר סופר, מי שניסה להביא להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית לבחון את הפרשה, אך נתקל בסירובה של הקואליציה.
קודם לכן ביקשנו את התייחסותו הסכם הנרקם ככל הנראה בין יו"ר מפלגתו, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', לבין חבר הכנסת איתמר בן גביר, הסכם שיתכן ומותיר מעט מקום אם בכלל לדמויות חדשות ממפלגת הציונות הדתית.
"ראשית, צריך לראות שההסכם אכן יסתיים על כל פרטיו", אומר סופר ומוסיף: "אני לא חושב שזה פשוט. אנחנו מייצרים כאן ויתור מאוד משמעותי. יש לנו אחריות כלפי הגוש והמחנה הלאומי".
האם אין חשש שהחבירה הזו תעודד את נתניהו לחפש שותפים קואליציוניים משמאל ובלבד שלא לכלול בממשלתו את חבר הכנסת בן גביר? "בגלל זה הרשימה שלנו צריכה להיות חזקה וגדולה", משיב סופר. "קשה לדעת לאן דברים יתגלגלו. יש תשעים יום וזה הרבה זמן. נבנתה מערכת אמון גדולה בין נתניהו לבין סמוטריץ', ואני מאמין שגם למערכת האמון הזו יש משמעות, אבל אין דבר חזק יותר מכוח פוליטי וזה מה שאנחנו צריכים לעשות".
על פרשת הסוהרות וועדת החקירה שלא הוקמה, מציין סופר כי הייתה אז וועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הבריחה מכלא גלבוע ו"הכלי שעמד אז לרשותי הוא הקמת ועדת חקירה פרלמנטארית, מה שיצר מתח מאוד גבוה בקואליציה, וככל שהנתונים מתפרסמים כואב לי יותר ויותר שלא הצלחנו להעמיד את וועדת החקירה הזו".
את ההתנגדות הקואליציונית להקמתה של הוועדה מגדיר חבר הכנסת סופר כבלתי עניינית, "יכול להיות שאם היינו מצביעים על זה השבוע הסיפור היה אחר. אבל גם אז מי שראה את התמונה ידע שאפשר לחקור את האירוע הנקודתי אבל אפשר לחקור גם אירוע גדול יותר, בוודאי אחרי הבריחה מהכלא. הקשר בין ההתנהלות הלא מוסרית הזו לכישלון המבצעי בכלא גלבוע הוא ברור. כשהכישלון הערכי גדול גם הכישלון המבצעי גדול".
על הקשר הזה שהוא מותח בין שני הכישלונות מרחיב חבר הכנסת סופר: "מניסיון של שנים לא מעטות בפיקוד יש הבנה שיחידות בעייתיות בהיבטים כאלה הן בעייתיות גם בהיבטים אחרים. התרבות הארגונית השפיעה גם על ההצלחה או הכישלון המבצעי. זה כלל ידוע בכל מערכת ארגונית אחרת ולא רק במערכות מבצעיות".
"מביך לחשוב שצריך להסביר למה צריך ועדת חקירה, ואולי נכון שתהיה ועדה ממלכתית בעניין הזה. חשבתי שהפרק המרכזי והראשון שועדת החקירה של כלא גלבוע צריכה לעסוק בו הוא סיפור הסוהרות. כי ברור לי שזה לא אירוע נקודתי אלא תרבות מתמשכת ויחסי גומלין שהיינו מאוד רוצים שלא הייתה קיימת, אבל ככל שעובר הזמן זה מאוד מאוד מטריד. כשזה קשור למודיעין ולשימוש באותן סוהרות זה נורא לדבר על זה", אומר סופר ומתקשה להבין את התנגדותם של השר עומר בר לב והשרה מיכאלי להצעת הוועדה.
על כך אנחנו מביאים את דבריה של חברת הכנסת מירב בן ארי לפיהם לועדת חקירה שכזו אין שיניים לענישה. לעומת זאת לחקירה פלילית, מה שקורה, יש. "אני מאוד מכבד את בן ארי, אבל גם לה יש אילוצים קואליציוניים. היא חשבה שהיה מספיק בדיון אצלה בוועדה אבל המציאות הוכיחה שלא כך. כעת אנחנו שומעים את ליברמן ורואים שלפיד הולך לבקר שם כי כולם מבינים שמדובר באירוע מטורף, אז להגיד שאת זה סוגרים בדיונים בוועדה לביטחון פנים? זה לזלזל באינטליגנציה של כולנו".
ואולי יש לחברת הכנסת בן ארי "אליבי פוליטי" שכן היא טוענת כי מאחר והתקופה המדוברת הייתה תקופת הליכוד לכאורה היה לה אינטרס להקים את הוועדה, ומאחר והדבר לא נעשה ניתן להאמין שהמניעים היו ענייניים. סופר מצידו אומר שהיה שמח אם היו מנצלים את האליבי הפוליטי הזה לטובת הקמת ועדת חקירה. "לצערי הם הלכו לכיוונים אחרים. עומר בר לב נמנם כל השנה האחרונה, נרדם בכך שלא הגדיל את תקציב ביטחון הפנים, נרדם בכל הטיפול בפשיעה הלאומנית ובהיבטים נוספים, ובנוסף גם הפריע לו שתתבצע ועדת חקירה פרלמנטארית שלא נוגעת לתקופתו והייתה עושה צדק ומתקנת את הארגון הרקוב הזה, וסליחה אם אני פוגע באנשים. לא זו הכוונה. צריך לראות מה קלוקל בתרבות הארגונית שם".
סופר מתנגד לבחינת הפרשה על ידי הצבא ש"הוא לא בייבי סיטר של אף אחד. אפשר לבקש ממנו מעקב מסוים, אבל התיקון האמתי חייב להגיע דרך שב"ס ולא דרך שום ארגון אחר. לשב"ס יש אחריות מבצעית מספיק גדולה מבחינה מבצעית וערכית והוא צריך לדעת לטפל באירוע הזה בעצמו. אין לנו שב"ס אחר וצריך לתקן אותו".
ולסיום שאלנו מתי נגיע לפוליטיקה עניינית שבה הצעה שמגיעה מהאופוזיציה, כדוגמת הצעתו לוועדת חקירה, תוכל לקבל את תמיכת הקואליציה ולהיפך? "תמיד תהיה התנהלות פוליטית, אבל גם לה יש מינונים. כאן פספסנו במינון".