השיחות שמנהל השר יועז הנדל ממפלגת "דרך ארץ" עם איילת שקד ביממה האחרונה על בחינת השתלבותו בימינה מזמינות בעיקר מנוד ראש ומכל הסיבות הנכונות.
כפי המסתמן בעת כתיבת השורות, בעוד חודשים אחדים עלול יועז הנדל למצוא עצמו מחוץ למערכת הפוליטית כשהוא פונה לעשות לביתו.
ציפי לבני העידה פעם על עצמה שאיננה פוליטיקאית. באמירתה זו התכוונה להיעדר כישוריה לתמרן את המערכת הפוליטית ולרתום אותה לצרכים הפוליטיים האישיים שלה טוב יותר מהקולגות שלה שהצליחו היכן שהיא כשלה.
יועז הנדל אינו פוליטיקאי. הוא לא יודע לתמרן מערכות. אינו יודע ללהטט. ללהג. לתת לצופה ולשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע. משנתו סדורה. אפשר לאהוב אותה, אפשר לחלוק עליה: רוב מוחלט בעם לא בהכרח מאמץ אותה. אבל היא רהוטה, ברורה ונהירה.
אחרי כל הרפורמות המוצלחות בענף התקשורת שחולל במשרד התקשורת בתחום הסיבים האופטיים ובתחומים רבים נוספים, דווקא נושא זניח יחסית במשרד בו טיפל, כרת את הענף הפוליטי עליו ישב: הרפורמה בטלפונים הכשרים.
כמו בנושאים רבים אחרים העוסקים ביחסי דת ומדינה המאפיינים בנפיצות פוליטית אדירה, גם סוגיית הטלפונים הכשרים הפכה לפרה קדושה שאיש לא העז לגעת בה לאורך השנים. הנדל לא ראה בעיניים.
איני מתכון להכריע בשאלה האם ההנהגה החרדית צודקת בכך שהיא מעוניינת להותיר את חומות הגטו על תילם כדי לשמור על צביון הקהילות החרדיות או יועז הנדל המעוניין לאפשר לצעירים החרדים לבחור בעצמם את דרכם. זהו וויכוח שלעולם לא ייפתר.
דבר אחד ניכר היה לעין לאורך השיח העכור שהתנהל סביב הנושא הטעון הזה בין הצדדים: הנדל הלך עם האמת שלו עד הסוף – חרף הלחצים הפוליטיים העצומים ובהיעדר אלקטורט שבהכרח דורש זאת - וניצח.
הסיעות החרדיות צפויות אמנם לסיים את חקיקת הצעת החוק המבקשת לעקר את הרפורמה בטלפונים הכשרים כבר בפתח הכנסת הבאה, מתוך הנחה שהם יהיו חברים בקואליציה, אולם הנדל מבחינתו מילא את ייעודו.
היחיד שדומה לו בעניין הזה בזירה הפוליטית בת ימינו הוא מתן כהנא – שאף הוא משלם מחיר פוליטי דומה על מהלכיו ולפי שעה לא ברור האם יהיה בכנסת הבאה.
כמו הנדל, גם מאחורי מתן כהנא אין הררי מנדטים התומכים במהלכיו בתחום הסטטוס קוו. החילונים לא מתעניינים בדגלה היהודי של המדינה, הפלג הדתי-חרדי השמרני ביקש להנציח את הסטטוס קוו. אבל כהנא הלך עם האמת שלו עד הסוף.
מקורבי בני גנץ תדרכו שהנדל סורב כניסה בשל משקעי העבר. הנדל סירב לאחר סבב הבחירות השני לאפשר לבני גנץ לאפשר להקים ממשלה עם הרשימה המשותפת. משה יעלון ניסה לדבר על ליבו אך ללא הועיל.
מעשה זה כשלעצמו מעורר התפעמות ומאותת על עקרונותיו של האיש. אולם הסיבה האמיתית מצויה כנראה ברפורמת הטלפונית הכשרים. המפלגות החרדיות הוציאו עליו כרטיס אדום ובני גנץ הזקוק להן כדי לקנות עתיד – סגר עליו את הדלת.
בשביל לשרוד על הגלגל הפוליטי צריך להיות פוליטיקאי אחר כך איש עקרונות. הנדל, כנראה לשמחתו, הפך את הסדר.