הרב יואל קטן
הרב יואל קטן צילום: אתר ישיבה

מייסדיו היו אנשי פועלי אגודת ישראל חניכי שיטת 'תורה עם דרך ארץ', אך הוא היה פתוח לכל נושא תורני וציבורי, ובין הכותבים בו היו הרב שלמה זלמן אוירבך, חבר הכנסת הרב ד"ר קלמן כהנא, פרופ' זאב לב, הרב אברהם שישא מלונדון ורבים אחרים.

לפני שנים עברה האחריות על 'המעין' למכון שלמה אומן – מכון למחקר תורני שעל-יד ישיבת שעלבים, ובניגוד לתוחלת החיים הקצרה יחסית של רבים מכתבי העת התורניים - הרבעון 'המעין' ממשיך לצאת כסדרו, כשהוא מכיל מאמרים מגוונים בענייני תנ"ך והלכה ואגדה והיסטוריה יהודית ואקטואליה, וכן סקירות ספרים, דברי זיכרון לאישים חשובים ועוד.

גיליון 242 (תמוז תשפ"ב) שיצא לאור השבוע הוקדש לזיכרו ולכבודו של שלמה אומן הי"ד שנהרג במלחמת של"ג, שהמכון הוקם על שמו. שלמה ז"ל, בנו של פרופ' ישראל אומן שיבדל לחיים ארוכים, היה בוגר של ישיבת שעלבים, חניך למופת של שיטת 'תורה עם דרך ארץ' – בן תורה רחב אופקים, מוסיקאי מחונן ואיש ספר, שהשאיר בשנות חייו הקצרות חותם שלא יימחה בליבם של כל מכריו וחבריו מכל מעגלי חייו.

הגיליון הפעם כולל כ-400 עמודים (במקום כ-130 כרגיל), ובו מאמרים של שלמה אומן ז"ל ועליו ועוד כעשרים מאמרים בנושאים שונים, ובסופו רשימה של כל הספרים שנסקרו ובוקרו על גבי 'המעין' בכל שנותיו, כמעט אלפיים במספר.

בין המאמרים שבגיליון נמצא מאמר מכונן של הרב אהרן גבאי משדרות, שבו הוא בוחן וסוקר את כל נוסחי התפילה שנוהגים ושנהגו בעם ישראל על פי עדויות כתבי היד והדפוסים, ומראה כיצד השתלשלו מנהגי התפילה זה מזה והשפיעו זה על זה (דרך אגב, אחת ממסקנותיו היא שדווקא נוסח אשכנז הוא ה'מקורי' ביותר, דהיינו שהוא השתנה והושפע הרבה פחות מכל נוסח אחר מאז שנוסד אי שם בתקופת הגאונים ואף לפניה). מאמר חשוב אחר עוסק בנושא שעומד להיות אקטואלי ביותר – כשרות הבשר המתורבת, המלאכותי.

מאות מפעלים ומכוני מחקר בעולם, כמה מהם בארץ, נמצאים עכשיו במירוץ כדי להגיע ראשונים לתוצאה זולה וטעימה של בשר מלאכותי שנוצר בעזרת מעין שיבוט של תאים בודדים מן החי, והשאלה היא האם ואיך הבשר הזה יהיה כשר, ואם כשר אז בשרי או פרווה, וכמובן שזה תלוי בשיטת הייצור ובשאלות הלכתיות-כשרותיות כבדות משקל.

גם בשנתון 'תחומין' כרך מב שיצא לאור זה עתה מתקיימים דיונים בנושא, והמאמר ב'המעין' מאת הרב פרופ' ארי זיבוטפסקי מבר אילן, מומחה בתחום, מערער על כמה הנחות של המאמר המקביל בתחומין, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא הזה, שיהיה בקרוב רלוונטי לכל בית בישראל. דרך אגב, הפולמוס שהתעורר עכשיו בעניין הזכות של עורכי קובץ תורני להעיר הערות על המאמר שהוגש להם מעניין ביותר, ולפי דעתי איבד פרופורציות: בוודאי שמותר לקובץ תורני להיות בעל כיוון ואג'נדה, וכמו שמותר לעורכיו לדחות מאמרים שאינם נראים להם מתאימים מסיבות ערכיות ותורניות והלכתיות – כך גם מותר להם להעיר על מאמר שהתקבל, כמובן שבשיתוף פעולה עם הכותב, שזכותו לסרב לפרסם מאמר שמתלווים אליו הערות שאינן מוצאות חן בעיניו.

השקיפות היא חובה, זה נכון, אבל עריכת כתב עת תורני אינה הליך דמוקרטי שבו לכל כותב יש זכות לומר את דבריו יהיו מה שיהיו על גבי הבמה שניתנה לו, שהיא בעלת כיוון משלה. אם בכתב עת זה העורכים נוהגים להעיר על מאמרי הכותבים הדמוקרטיה מתירה לו רק למשוך את המאמר אם ההערות אינן לטעמו, אבל הערות העורכים מוסיפות נופך רב והתעניינות רבה אצל הקוראים, בין אם הן מוצאות חן בעיני כותב המאמר ובין אם לא. התנצלותו המיידית של ידידי הרב מנחם פרל ראש מכון צומת בעקבות הטענות מהצד הליברלי של המפה על ההערות ה'חרד"ליות' שחברי המערכת צירפו לכמה מאמרים בתחומין האחרון ממש לא היו לטעמי.

כמה מגדולי הדור הקודם איחלו ל'המעין' אריכות ימים, ואני מקווה שברכתם תתגשם ויפוצו מעיינות 'המעין' עוד שנים רבות וטובות.