זאת היתה רפורמת הדגל של הממשלה היוצאת, ובעיקר אחת היחידות שהצליחו חבריה להעביר בכנסת. אלא שחצי שנה לאחר שיצאה לדרכה, ולאור התוצאות שלה בשטח, סביר להניח שיוזמי רפורמת הכשרות לא שמחים מהמוצר הסופי שיצא תחת ידם.
הרפורמה הבטיחה להעלות את רמת הכשרות בארץ, בפועל אפשרה לעסקים שהוסרה מהם הכשרות, או למשגיחי כשרות שפוטרו כי לא עשו את עבודתם כמו שצריך, לקבל אישור מחודש ע"י רבנות אחרת. התקנים שהובטחו לפיקוח לא הגיעו, וחלקה השני, שאמור להיכנס לתוקפו בינואר הקרוב, נמצא תחת סימן שאלה כבד.
"בדקנו מי הם אותם 20 עסקים שבחרו להצטרף לרפורמת הכשרות, ובכל המקרים לא היה מדובר בהצטרפות מסיבות טהורות. הרבנויות היחידות שהצטרפו לרפורמה הן כאלה שאו שאין בהן רב מכהן, או שהרב המכהן הוא זקן ולא ממש מתפקד, כך שמי שמנהל בפועל את הפעילות זה מפקח אסרטיבי שרצה להגדיל פעילות, ומשגיחי כשרות שננזפו או פוטרו כי לא הגיעו לעבודה, והעבירו את העסקים שלהם יחד עם אותו משגיח".
את הדברים למעלה אומר תומר בן צבי, מנהל המחקר בארגון כושרות, בפרק החדש של 'בשבע עיניים' שמסכם חצי שנה לרפורמה שסגן השר כהנא התגאה בה כל כך. בתוך הפרק הוא גם מתאר שיחה שהיתה לו עם ח"כ יוליה מלינובסקי, ראש ועדת שירותי הדת: "היא האמינה במה שאמרו לה, שהרפורמה תוזיל מחירים. אז שלחנו אותה לבדוק מחירים של תאגידי הכשרות הפרטיים, גם צהר וגם הבד"צים. אז היא גילתה שמחירי הכשרות ברבנות זולים בחצי מהגופים הפרטיים. זאת הסיבה שכשהיא חזרה לועדה, היא דרשה שלא להוציא את האפשרות של רבנות מקומיות לתת כשרות".
הפרק המלא, כמו שאר הפרקים, ממתין לכם בספוטיפיי, גוגל פודקאסט, ואפליקציות הפודקאסט המועדפות עליכם