1.אין כל דרך אחרת לומר זאת אחרת: המבצע המוצלח 'עלות השחר' לחיסול שדרת הפיקוד העליון של ארגון הג'יהאד האיסלמי ולהכאתו מכה אלגנטית וכואבת, לעולם לא היה יוצא לפועל, אילו על כס ראש הממשלה היה יושב היום בנימין נתניהו.
עובדה היא שבכל שנות שלטונו, חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות, הוא לא יזם מכה מנע מקדימה כנגד הטרור. הרבה פחות טירחה ועצבים צריך להשקיע בלא לעשות שום דבר, ולהסתפק בתגובה שלאחר מעשה, אם בירי מדוייק שנועד לפגוע ולהעניש, ואם בירי סמלי לעבר דיונות חול שוממות. אבל תמיד רק אחרי; לא לפני.
2. ממשלת ישראל הנוכחית, הגם שהיא ממשלת מעבר, בראשותם של לפיד, גנץ ובנט, שינתה את כללי המשחק, בסיוע הליטוש המדוייק של צה"ל והשב"כ. הג'יהאדיסטים סיימו את 'עלות השחר' מופתעים להדהים, מוכים וחבולים וחפויי ראש, ללא מנהיגות שטח בכירה ועם צלקות שיישאו לכל אורך שארית חייהם (הקצרים, מן הסתם, אם יתמידו באיוולתם). הם רק יוכלו לנחם עצמם עם אימרתו הבלתי נשכחת, השנונה, של סגן נשיא ארה"ב ספירו אגניו (בשנים 1969-73, לצידו של הנשיא ניקסון): "הממזרים שינו את כללי המשחק ולא הודיעו לי".
מכה מקדימה היא מעכשיו, כך נראה, שם המשחק. בשנותיה הראשונות של המדינה אימץ כלל זה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, והוא גם הינחה את הדורות הבאים לנהוג על פיו. כך נוהלו המיתקפות המקדימות נגד הפידאיונים ששיגר האוייב הערבי, וכך ניהל ראש הממשלה דאז מנחם בגין את המיתקפה להשמדת הכור העירקי תמוז. ואלה רק דוגמאות לאופן יישום העיקרון שקישט את כותלי חדרי האוכל הצה"ליים: 'המעז מנצח'. חד וחלק.
3. ההיסטוריה מלמדת, שבמרבית מיתקפות המנע שיזמה ישראל, יצאנו וידינו על העליונה. ובמקרים של ריפיון וחשש, הגיעה התבוסה. הדוגמאות הבולטות – וההפוכות זו לזו - הן מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. במלחמת ההצלה של תשכ"ז (1967) מימשה ישראל את עקרון 'ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה', באמצעות מיתקפה מזהירה של מטוסי חיל האוויר בבוקר ה-5 ביוני, שהשמידה את חילות האוויר של האוייב; פעלה מהר, חזק ואלגנטי, והשיגה ניצחון היסטורי חסר תקדים. ההגנה הטובה ביותר על המדינה הקטנה, הצרה, המאויימת, היתה ההתקפה.
אגב, כבר הרמב"ן, הפרשן הדגול בן המאה ה-13, המליץ על השימוש בהתקפה כאמצעי מגן. כך כתב בפרשנותו על הפסוק 'וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם': "אתם תרדפו את אוייביכם לצאת אליהם למלחמה - וינוסו".
במלחמת יום הכיפורים קרה ההיפך. זכינו אמנם בתחרות האיוולת יצאת צדיק, אבל במחיר דמים נורא: 2,656 קרבנות, 294 שבויים, 7,251 פצועים, 102 מטוסים שאבדו וכ-800 טנקים פגועים, ופגיעה מורלית קשה בעורף הישראלי שהשפעתה נמשכה שנים רבות (חרף הניצחון הישראלי המזהיר שהוביל לסיומה והושג במחיר נורא ואיום). ממשלת ישראל ידעה ביום פתיחת המלחמה באוקטובר 1973, על כוונות מצרים וסוריה לתקוף, אבל נמנעה ממכה מקדימה, כדי שלא להצטייר בעיני העולם כצד התוקפן.
4. ראש הממשלה לפיד, שאינו בוגר סיירת מטכ"ל, ושר הביטחון גנץ (שהופך לעיתים במחוזותינו לאישיות דחויה בשל פעילותו הנפסדת בתחום ההתיישבות), יחד עם החליפי בנט, לא רק שינו את כללי המשחק, אלא גם חזרו לערכי היסוד של צה"ל, שנשכחו משום מה ב-13 השנים האחרונות: הקם להורגך השכם להורגו. ובוודאי כשהאוייב מחציף פנים ומודיע קבל עם שהוא אורב לך עם חוליות צייד קטלניות.
הדרג המדיני עשה את המעשה הנכון ועל כך נתונה לו התודה והברכה. ורק אל תצטרפו לקבוצות החמוצות הטוענות שהם יצאו למבצע המזהיר רק כדי לקושש קולות לשיפור מעמדם בסקרים ובקלפי. אל תאמינו. הן רק בשבוע שעבר, בימי ההיערכות ובניית ההונאה, טענו אותם גורמים, שהם מהססים ויושבים בשילוב ידיים פסיבי ממש בגלל הבחירות. אז איך אפשר גם להימנע וגם לתקוף, בגלל אותן בחירות? תחליטו חברים. אפשר אמנם להבין שקשה להגיד מילה טובה, אבל גם קצת רצינות לא תזיק.
5. המכה האנושה שהנחיתה ישראל על הג'יהאד הרצחני, תשמש גם בית ספר לכל אוייב ומתנכל במרחב. הטרוריסטים של החמאס, ישבו הפעם בשקט מופתי לא מפני שהפכו לחובבי ציון, אלא מפני שהבינו שיש להם מה להפסיד, כולל הפסקת עבודתם של הפועלים העזתים בישראל (וכאן יש לומר מילה טובה לבנט שהיה זה שאישר כניסתם ארצה בהיקפים גדולים, על בסיס ההנחה שככל שיהיה לחמאס מה להפסיד, הוא יירגע יותר). ואת השיעור ההרתעתי הזה לומדים עכשיו גם החיזבאלונים והאיראנים, שמפנימים כי לפעמים אפילו בוגר שירות צבאי במערכת 'במחנה' עלול להיות מסוכן מבחינתם, לא פחות ואולי יותר מסרן במיל' בסיירת מטכ"ל.
מסתבר שלא מוכרחים להיות בוגר הסיירת כדי להחזיר לישראלים את החיוך לפנים, ולבלום את החוצפה העזתית שהעניקה לפעילי הג'יהאד פרצופים של תשעה באב. מגיעה בהחלט מילה טובה לאלה שהביאונו עד הלום, תוך חריגה מתבקשת מן הגישה הפסיבית לטובת מהלך מבריק שהסתיים בחסדי שמים ללא אבידות, עם מכה אנושה לטרוריסטים, וצ'ופר מיוחד בדמות שידרוג ההרתעה הישראלית. שאפו לכל אלה שנתנו לצה"ל, ולשב"כ, לְנַצֵּחַ.