דו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת קובע כי כ-85 אחוזים מבתי הספר שהשיבו לסקר מדווחים על מחסור במורים. הדו"ח הוצג היום בכנסת על ידי חבר הכנסת עופר כסיף שיזם את הדו"ח.
בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' חיים שקד, נשיא אקדמית חמדת שבנגב ויו"ר פורום נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך. לנתונים המדאיגים שאינם מפתיעים אותו כמי שמתריע עליהם שוב ושוב בשנים האחרונות.
"המחסור החריף במורות ומורים לא נוצר ביום אחד, אלא התפתח לאורך שנים, אבל קברניטי מערכת החינוך סירבו להסתכל על סימני האזהרה וכך הגענו לאן שהגענו", אומר פרופ' שקד. "המחסור במורים הוא תוצאה של הירידה במעמד ובדימוי של המקצוע הזה. את זה ראינו לאורך שנים. ידוע לנו שמקצוע ההוראה מאבד מכבודו ונחשב לפחות ופחות אטרקטיבי, ויש ירידה במספר ובאיכות של הפונים ללימודי הוראה".
פרופ' שקד מציין כי ניתן היה לטפל כבר לפני שנים בנושא נשכר המורים "אבל המדינה ניסתה לדחות זאת שוב ושוב כדי לחסוך כמה אגורות והחיסכון הזה התברר כיקר מאוד. אנחנו נמצאים כיום במשבר, ובגלל שהוא התבשל במשך שנים גם התיקון יהיה במשך שנים".
"נראה שמקבלי ההחלטות מתעשתים, אבל הפגיעה ביוקרת המקצוע ובסטאטוס המורים לא משתנה ביום אחד. מדובר בתהליך של כמה שנים, גם אם נטפל מיידית זה יחריף בתקופה הקרובה כי שנת הלימודים הבאה אבודה כי הצעירים והצעירות כבר החליטו מה ללמוד, בשנה שאחרי כן, אם העניין יתוקן, הם רק יתחילו לבחור בלימוד הוראה. מדובר בסיפור של 5-6 שנים של אכילת הדייסה שבישלנו".
"השכר הנמוך הוא רק סימפטום. צריך לשנות את האטרקטיביות של מקצוע החינוך לצעירים וצעירות שמתלבטים מה ללמוד. השכר הוא חלק אחד, השיח הציבורי הוא חלק נוסף. נבחרי הציבור צריכים לאמץ קוד אתי של איך מדברים על המורים. אנחנו שומעים אמירות מזלזלות ומקטינות". עוד מוסיף פרופ' שקד הרואה את האחריות מוטלת גם על כתפי ההורים: "ככל שההורים מרשים לעצמם להשתלח באנשי חינוך ולבקר אותם ומשתרשת התחושה שכל אחד יכול לחוות דעה ואין משקל של כבוד לעוסקים בכך, פחות מועמדים רואים את המקצוע כאטרקטיבי".
"איכות מערכת החינוך מתחילה באיכות הבאים לעבוד בה. אנחנו לא מצליחים להביא אנשים טובים וכך אנחנו רואים את התוצאות ואת המחסור", אומר פרופ' שקד ואנחנו שואלים אם אין באמירה זו שלו על חוסר ההצלחה להביא אנשים טובים למקצוע היא עצמה אמירה שפוגעת במעמד המורים, האם אין ברצון שלו לתאר את המציאות מלכוד? "יש כאן מלכוד", מודה פרופ' שקד, "אבל יש גם נתונים על ההישגים והציונים של הבאים למערכת החינוך. הצלחנו להביא מורים ומורות שאנחנו מרוצים מהם, אבל המגמה לא טובה כי החבר'ה האיכותיים לא פונים לחינוך. מקצועות ההייטק, הריפוי בעיסוק, הפיזיותרפיה מושכים יותר".
על התגובות שהוא מקבל ממקבלי ההחלטות כשהוא מעלה את הסוגיות, אומר שקד: "כולם מבינים שיש כאן בעיה שצריך לפתור אותה, אבל מערכת החינוך מסורבלת ומתקשה להתאים את עצה לאתגרים המשתנים. ברמה ההצהרתית מבינים שצריך לעשות, אבל צריך להכניס יד לכיס ולעשות צעדים אמיצים ודברים כאלה קורים לאט מדי".
האם ניתן בכלל לצפות לצעדים אמיצים של מנהיגים אמיצים כשלא תמיד נראה שהשר המונה באמת מעוניין בתפקיד, ולמעשה לא תמיד מתמנים לתפקיד דווקא הטובים ביותר והביצועיסטים ביותר? פרופ' שקד מסכים ואומר כי אכן "בלי לחלק ציונים לשרים ושרות, נראה שבשנים האחרונות שרים עשו את התפקיד הזה בלית ברירה, ושהם התבאסו על שהם "נתקעו" למשרד הגרוע הזה. למשרד החינוך מגיעה גישה אחרת והסתכלות אחרת".