כנס בחירות של יהדות התורה. ארכיון
כנס בחירות של יהדות התורה. ארכיוןצילום: פלאש 90

בעוד כשבועיים ייסגרו הרשימות לכנסת ולא מעט שאלות נותרות פתוחות בשלב זה. אחת מהן היא האם יהדות התורה תרוץ בהרכבה הנוכחי, דגל התורה ואגודת ישראל יחד, או שנראה שתי רשימות שיסתכנו סביב אחוז החסימה. נתניהו עושה סימנים של רצון להתערב אבל המסרים שמגיעים אליו מהמפלגה הם שבכוונתם להסתדר לבד.

הפרשן לענייני חרדים, ישראל כהן, עושה מעט סדר במתרחש במפלגה שיחסי הכוחות בה יצרו מתח פרסונאלי, אבל גם מתח אידיאולוגי נותן בה את אותותיו.

"בעבר היחסים בין שתי המפלגות היו 60 40 לטובת אגודת ישראל. במערכת הבחירות האחרונה זה השתנה ל-50 50. דגל התורה טוענת שהיא מביאה את רוב המצביעים. נוצר היבט פוליטי סביב השאלה מי יותר גדול ומי יהיה במקום הראשון. לפי ההסכם זה אמור היה להגיע לנציג חסידות גור, יצחק גולדקנוף, אבל דגל התורה אומרים שהמקום הראשון מגיע לגפני שהוא הבכיר יותר שמביא יותר קולות".

כאמור, לא רק הסוגיה הפרסונאלית קורעת את המפלגה. יש גם אידיאולוגיה: "הויכוח השני הוא האידיאולוגי. חסידות בעלז בהוראת האדמו"ר נכנסו לשיח על כניסה למתווה חינוך שלדעת רבני דגל התורה הוא חור בספינה, שינוי סדרי בראשית ופגיעה בשמירת עצמאות החינוך הטהור. עוד ועוד מוסדות מצטרפים ללימודים הללו שביהדות התורה רואים בהם לימודי ליבה, לימודי ממלכתי חרדי, שיהרסו את רשתות החינוך שפועלות בציבור החרדי, מעין החינוך התורני והחינוך העצמאי של יהדות התורה".

"הצבור החרדי מודרני נמצא בשוליים והוא שמבקש להצטרף לממ"ח כלשהו. עליהם אנחנו לא מדברים כי לפעמים מדובר במצביעי לליכוד בן גביר ואולי גנץ, אבל בעלז היא חסידות משמעותית שטוענת שלא הכניסו אותם לחינוך העצמאי. בנוסף הם אומרים שמה שהוסכם הוא לא לימודי ליבה אלא תגבור אנגלית ומתמטיקה", אומר ישראל כהן ומציין כי המחלוקת כולה מטרידה מאוד את נתניהו שחושש מאוד שקרע בסיעה וריצה בשני ראשים יביאו לאבדן הסיכוי להגיע ל-61 מנדטים. "בפגישות עם חברי הכנסת החרדים הוא הציג נתונים שלפחות אחת המפלגות, לכאורה אגודת ישראל, לא תעבור את אחוז החסימה, ואולי אפילו שתיהן. אולי ירוויחו תקצוב לחינוך של בעלז אבל יאבדו את כל התקציבים כי לפיד יהיה ראש ממשלה".

האם נתניהו יכול בכלל להשפיע על המתרחש בזירה החרדית. ישראל כהן מטיל ספק בכך. "במישורים האידיאולוגיים לא תמיד יכול נתניהו להשפיע. בין הבית של הרב אדלשטיין לנתניהו יש ערוץ ישיר, אבל אם זה היה רק העניין הפרסונאלי יתכן שזה היה עוזר, אבל כשמדובר במישור האידיאולוגי הרבנים מעדיפים לפתור את זה בצורה עצמאית. הבעיה היא שזה כמו כדור שלג. בהתחלה הצדדים איימו זה על זה לצורכי איום, אבל עכשיו זה מתקרב לאבדן שליטה. השד עומד לפרוץ מהבקבוק".

לדבריו ניתן להבין את הלחץ שבו נמצא נתניהו הרואה את הדד ליין של שבועיים לפני הגשת הרשימות, ומנגד ניתן גם להבין את עמדת הרבנים שאומרים שכשמדובר במישור אידיאולוגי הם יודעים לפתור את הסוגיות לבד.

"רבים מייחלים שיימצאו המבוגרים האחראים ויחליטו על הליכה משותפת. אנחנו אחרי שנה קשה. הציבור החרדי והימני חוו את הגזירות של ליברמן, את הפגיעה בתקציבי ישיבות ומוסדות חינוך, פגיעה בצביון היהודי, גיור ועוד, ואחרי שנה כזו כולנו היינו צריכים להתגייס כדי שגוש הימין יצליח". מנגד, אומר כהן, יש מי שסבור שיתכן והפירוד יביא להישג, אך הסיכון הוא של עשרה אחוז להישג ותשעים אחוזים לאבדון.

לטעמו של כהן דרושה נוסחת פשרה שאותה אולי תוכל רק וועדת רבנים למצוא ורצוי שהפתרון יימצא מהר שכן רבים במגזר החרדי רואים את המחלוקת ומחליטים להישאר בבתים ואפילו לא לצאת להצבעה חלופית לש"ס או לבן גביר.

על האופן בו מתנהל הויכוח בין שני חלקי המפלגה, אומר ישראל כהן כי המאפיינים משתנים על פי הנושא שבו מתמקדים. "היו תקופות שהסיפור הפרסונאלי היה חזק יותר והיו התקפות אישיות. כרגע יותר מדברים על הפן האידיאולוגי ולכן הויכוח מכובד יותר". עם זאת ניתן לשער שככל שיתקרב מועד הבחירות יתרבו גם ההאשמות ההדדיות באשר לזהותו של האחראי לפילוג והטונים יעלו.

האם יתכן שדווקא אריה דרעי הוא שיתערב וימצא פתרון? ישראל כהן מעריך שגם הוא לא ירצה להתערב בנעשה במפלגה אחרת. "גם נתניהו, דרעי וגורמים נוספים מביטים מהצד ומבקשים לעצור את הדבר כמה שיותר מוקדם, אבל היכולות שלהם להיכנס לסיפור הזה מורכבות. זה לא פשוט כמו שזה נראה. אני מקווה שיימצא המבוגר האחראי, מישהו מבפנים, שיוריד את כולם מהעץ וכשהפתרון יבוא מבפנים זה הכי פשוט והכי קל, אבל בשבועיים יכול לקרות הכל".