החלטה עם השלכות קשות. השרה יפעת שאשא ביטון
החלטה עם השלכות קשות. השרה יפעת שאשא ביטוןצילום: Gili Yaari/Flash90

בימים האחרונים פורסם כי בתכנית הלימודים החדשה לתיכונים לא ילמדו על תקופת בית שני, גלות בבל ותחנות משמעותיות נוספות בקורותיו של עם ישראל.

תחת הכותרת 'תלישות וחורבן' פונה חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי לשרת החינוך בדרישה לבטל את מה שהם מגדירים כגזרה שתערער את הקשר בין הדור הנוכחי למורשת ולמסורת היהודית.

בראיון לערוץ 7 מתייחס יו"ר הפורום, פרופ' אלישע האס, להחלטה ומשמעויותיה, אך בראשית הדברים אנחנו מבקשים להבין מניין נולדה החלטה שכזו. "מדובר בתהליך ארוך. זה לא קרה פתאום. שינויים תרבותיים קורים בחילופי דורות", הוא מסיב ומפרט:

"דור בן גוריון עסק בנושאים הללו בהתלהבות אדירה. מכיוון שרצו ליצור את היהודי החדש שלא מקיים מצוות התחברו למורשת של התקופה שלפני הגלות", אומר האס ומרחיב על התהליך בו התאמצה הציונות לייצר לאומיות יהודית ללא הלכה, ובשם מגמה זו למדו בעיקר תנ"ך, אך "זה לא הצליח". לעומת זאת ואולי כהמשך ישיר לזאת "הדור השני לא המשיך את השרשרת הזו ואיבד גם את הזהות היהודית ההלכתית וגם התחיל לערער על הזהות היהודית הלאומית". בנוסף החל תהליך עולמי של בריחה מלאומיות ופוסט מודרניזם. "שני התהליכים נפגשו בחילופי הדורות הנוסף של העשור האחרון, והמסקנה היא לבטל את הערכים הלאומיים כדי שנהיה ככל העמים".

"הם לא מבינים שמדינת ישראל אינה חלק טבעי בהיסטוריה והיא יכולה להתקיים רק על ידי כוח חיצוני לטבע, כוח רוחני", קובע פרופ' האס המחריף את קביעתו ורואה במהלכי הניתוק מהמורשת היהודית ערעור על עתיד קיומינו כאן".

ואולי, שאלנו את פרופ' האס, מבקש הישראלי הממוצע לחיות חיים מנותקים מ"הקיטבג הרוחני" על מנת לייצר לעצמו פטריוטיזם חילוני כפי שקיים במדינות אחרות? "הבעיה היא שאנחנו לא ככל המדינות. ההונגרים הם צאצאים של צאצאי הוויקינגים, הצרפתים הגיעו ממקומות שונים ומאחד אותם האינטרס הקיומי כלכלי ביטחוני וכתוצאה מכך התפתחה תרבות מקומית". לעומת עמים שכאלה העם היהודי התכנס לארצו מרחבי העולם בתהליך הפוך, בעוד "הם צמחו מלמטה למעלה, ואנחנו בניגוד לטבע מלמעלה למטה. לכן בלי הכוח הרוחני, ההלכתי, לא נהיה כאן".

"לעולם ועד נצטרך את הכוח החיצוני לטבע", אומר האס ומציין כי הטבע אינו מקבל את המפעל הציני וכך גם העולם הנוצרי והעולם המוסלמי. "נגזר על המפעל הציוני להיאבק על קיומו לעולם ועד והוא לא יכול לעשות זאת בלי הכוח הרוחני שזו מסורת היסטורית ומסורת יהודית".

האם הישראלי הממוצע שאינו שומר מצוות לא עשוי לחוש קונפליקט פנימי כשהוא אינו מקיים את המסורת בממד האישי ומצד שני מבקש להיתלות באותה מסורת כשהוא מדבר על לאומיותו? האם לא טבעי שבמציאות חילונית ישראלית תגיע גם התנערות מהלאומיות התלויה במסורת ובמורשת היהודית?

"זו הנקודה שבה יש אחריות למערכת החינוך. הישראלי הממוצע רוצה לחיות טוב בלי הדיבורים הללו, אבל מישהו צריך להזכיר לו שאנחנו במזרח התיכון ולא נולדנו מלמטה למעלה אלא להיפך. בחוג הפרופסורים אנחנו רואים להתריע מהזנחת הכוח החיצוני שיבטיח את קיומינו בדורות הבאים. אנחנו בסכנה גדולה שתהיה כאן תמיד".

פרופ' האס מסביר כי באופן טבעי "95 אחוז מהאנשים שהצליחו לצאת מאירופה הלכו מערבה ולא באו לכאן, כי זו לא הדרך הטבעית. הדרך הטבעית היא לצאת מאירופה וללכת לארה"ב או לאוסטרליה. הם מנסים שם לשמור על הזהות היהודית, האורתודוקסים מצליחים והרפורמים נכשלים. אם אנחנו רוצים לשמור על בית לאומי יהודי במקום הלא טבעי הזה, כדאי ללמוד את מדעי החיים שמלמדים אותנו מה התנאים ההכרחיים לקיום שרשרת דורות. המפעל הציוני לא נועד לשרת את הדור הנוכחי אלא להבטיח בית שיישאר לדורות. זה לא יוכל להתקיים ללא כוח חיצוני לכלכלה והביולוגיה, כלומר מסורת לאומית או דתית שחייבת להיות משוננת, מועברת מדור לדור ומחייבת".

"מה שקרה כעת הוא שקיימת אשליה שנוכל להיות ככל העמים ומצד שני כניעה לתרבות המערבית הפוסט מודרניות שמבטלת את ההבדלים. הטבע מבטל הבדלים כי הטבע מורח כל דבר בהיותו שואף לשיווי משקל", אומר האס בניתוח ההבדל בין העם היהודי הפועל בניגוד לטבע ונצרך לכוח שמחוץ לטבע, לבין שאר העמים.

בדבריו קושר פרופ' האס את סוגיית החיבור למורשת ההיסטורית של עם ישראל גם לסוגיית הפרוגרסיביות המחלחלת לתוך מערכת החינוך. "אני פונה להורים ואומר תעשו חשבון נפש. הם מכניסים את החינוך למיניות מטורללת וכופים את זה על ההורים והילדים. המין של עובר נקבע בסוף החודש הראשון של ההריון. אני עוסק במכניזם הזה ומכיר אותו היטב. מכאן והלאה אין שינוי. לא מדובר בהבניה חברתית, וכל מה שהם עושים כדי לשכנע ילדים לשנות מין גורם נכות לכל החיים כי את הטבע אי אפשר לשנות. ההורים חייבים להתעורר. בפלורידה עשו מרד הורים, מסלקים מבתי הספר מפקחים ומשחררים את בתי הספר מהטרלול הפוסט מודרני הזה. כך צריך להיות גם כאן".

בניתוחו המקיף סוגיות שונות קובע פרופ' האס כי מלחמת יום כיפור היא המפתח להבנת המתרחש בדורנו אנו. שכן במלחמה זו נשברה האמונה שהיהודי החדש הקם ומתעורר במפעל הציוני ימנע פוגרומים בעם היהודי. מסירות נפשם של חיילים פשוטים הצילה את עם ישראל במלחמה. בעקבות המלחמה עלה הרעיון שישראל תוכל להתכנס לגטו של מישור החוף, להתנתק מהחזון הציוני ובכך יבוא לה שקט. תפיסה זו קיבלה עידוד מהגישה הפוסט מודרנית שהחלה פורחת, אך מהלכים אלה הוכחו כחסרי יכולת להציל את עם ישראל מרודפיו.

כיום, אומר פרופ' האס, "לציבור הצעיר קורה תהליך של חיפוש זהות, שואלים מה אנחנו עושים כאן. להיות ככל העמים לא נוכל כי הסביבה והטבע לא רוצים אותנו כאן. אנחנו צריכים זהות שתשאיר אותנו כאן". בתקופה זו שת\ל תהיה ושאלה "הכוחות שרוצים למחוק את הזהות היהודית נזעקו ועשו מעשה. הם חברו לאויבי המדינה היהודית כדי למחוק את היהודיות שלה וזה המאבק האמתי, מאבק על הזהות היהודית של המדינה. זה מה שיוחלט בדור השלישי".

האם לא ניתן ללמוד את כל אותם פרקי מורשת מבלי להיבחן עליהם? אולי לכך מתכוונת שרת החינוך בתכניתה החדשה? "בלי מבחנים אין לימודים", קובע האס. "הרדידות שהיא מחפשת משקפת תהליך עמוק, התמודדות של הדור השלישי בין מי שרוצה בהמשכיות המפעל החי של עם ישראל במדינתו הריבונית, לבין מי שרוצים לוותר על כך כי חטפנו מכה במלחמת יום כיפור ואנחנו סופגים טרור".