צבי סדן
צבי סדןצילום: ללא

שרים לביטחון אמורים להגן על מדינת ישראל מפני אויביה, ולדאוג לאכיפת חוק. הם לא אמורים לאכוף אידאולוגיה.

שרת התחבורה מרב מיכאל פתחה במסע תעמולה נרחב, שבו היא מכתירה את עצמה כ"שרת הביטחון". כדי להבין מה מיכאלי רוצה צריך קודם ללמוד פרוגרסיבית, שדומה מאוד לעברית, ולכן מתבלבלים לחשוב שה"ביטחון" שהיא מדברת עליו זה הביטחון שאנחנו מדברים עליו.

הביטחון שעליו אנחנו מדברים הוא הביטחון שעליו אמונים המשרד לביטחון ולביטחון פנים. בקיצור הנדרש, תפקידו של משרד הביטחון לגבש מדיניות בנושאים ביטחוניים-אסטרטגיים ומה שנובע מזה, תקציב, שנועד לאספקת המשאבים והאמצעים הנדרשים לצה"ל לבניין כוחו ולפעולתו.

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, אמר רק לא מזמן שביטחון זה "כוחנו הצבאי ... ערובה לביטחוננו ולעתידנו בארצנו. על משרד הביטחון להמשיך לתמוך את בניין הכוח הצבאי ולחזק את כשירותו לעמוד באתגרים המורכבים, בכל זירות הפעולה של צה"ל".

המשרד לביטחון פנים אמור "להוות את הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל האמונה על אכיפת החוק, וזאת תוך התמודדות עם תופעות פשיעה, שמירה על ביטחון הנפש והרכוש, שמירה על הסדר הציבורי והגנה על הציבור מפני טרור".

זה אומר ששרים לביטחון אמורים להגן על מדינת ישראל מפני אויביה, ולדאוג לאכיפת חוק, שמטרתו העיקרית היא למנוע פגיעה בזולת. השרים הממונים על ביטחוננו אינם אמורים לאכוף אידאולוגיה. ספר החוקים של מדינת ישראל מגדיר מהי פשיעה, הפרת סדר. טרור קצת יותר קשה להגדיר. ואף שכך, "טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות ... תוך חתירה לשינוי מדיניות ואף להפלת משטרים". טרור זה "פעולת איבה", ולכן טקטיקה אלימה שמפעיל אויב, מדינתי או אחר. טרור זה גם פעולה אלימה של אזרחים כנגד אזרחים אחרים. פעולת איבה מוגדרת ב"חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה".

עוד נגיע לטרור אבל לפני זה נציין שישראל מכירה ב-349 ארגוני טרור והתאחדויות בלתי מותרות. יש כמה ארגוני שמאל זרים ברשימה הזאת, והתאחדות יהודית בלתי מותרת אחת, 'תג מחיר', כי לא יכול להיות שאין "ארגון טרור" יהודי, אז צריך להמציא אותו, לפחות בשביל מראית עין של איזה שוויון קדוש של אלימות משני הצדדים.

אבל לא על הביטחון הזה מדברת מיכאלי. בשלטי החוצות ובסרטונים שלה היא מדברת על "ביטחון אידאולוגי", שנועד להבטיח שלא נסטה ממנה. יוצא מזה שאפילו להגדרתה, מיכאלי היא לכאורה טרוריסטית שפועלת "לשם השגת מטרות פוליטיות ... תוך חתירה לשינוי מדיניות ואף להפלת משטרים".

ככה למשל, סרטון טוייטר אחד שלה מתחיל בביטחון של משרד הביטחון: "ביטחון הוא סיכול הברחות אמל"ח ... חיסול ארגוני טרור ... הצטיידות בחימוש מתקדם". משם הביטחון עובר למשרד לביטחון פנים: "ביטחון זה ללכת לבד ברחוב בלילה בלי לפחד". ומשם, בצעד קליל, לביטחון מגדרי, לנשים בלבד: "ביטחון זה שבן הזוג שלךְ לא יפגע בךְ, ביטחון זה שהכסף שלךְ הוא שלךְ". וכל זה יקרה, בביטחון, אם רק תבחרו "במי שרואָה אותךְ באמת" (את הניקוד הוספתי לנוחות הקוראים). יכול להיות שאתם לא טועים אם אתם חשים בצחנה המיזנדרית שעולה מהסרטון הזה, שאותו העלתה מיכאלי לחשבון הטויטר שלה ב-29 ביולי.

וכדי לא לפגוע באפקטיביות של התעמולה המיכאלית, לא נזכיר שעל פי כל המחקרים אין הבדל בין אלימות גברית לאלימות נשית. כל המגדרים אלימים באותה מידה. ולמרות שלא ראיתי מחקרים על זה, ככל הנראה "גברים עושים שלום" בדיוק באותה מידה ש"נשים עושות שלום". אם זה לא ככה, אם באמת רק נשים עושות שלום, זה אומר שנשים טובות יותר מגברים, שזה בדיוק כמו לומר שאשכנזים טובים יותר מספרדים, שלבנים טובים יותר משחורים.

ולא מדובר רק בביטחון מגדרי לנשים בלבד. השרה לביטחון רוצה לוודא שגברים יטופלו כהלכה, ולכן צריך להמציא "טרור מגדרי", שיאפשר להכניס את הגברים לרשימת ארגוני הטרור. בחיי שאני לא ממציא את זה. "מדינת ישראל נמצאת תחת התקפת טרור. טרור מגדרי", מצייצת השרה לטרור מגדרי. וכדי שלא נטעה שאכן מדובר בטרור גברי ולא בטרור מגדרי גנרי, ממשיך הציוץ ואומר "ביטחון של נשים הוא לא אופציה, הוא חובה. חיינו, גופנו וזכויותינו אינן הפקר. צריך לשים לזה סוף" (מסתבר שיש זכויות אדם לנשים בלבד).

איך שמים סוף לטרור מגדרי, אולי בדרך שאותה תיאר משה גרנות בספר הדיסטופי שלו 'האי'. השרה לטרור מגדרי עלולה ליישם "הלכה למעשה את הרעיון של יהודית קציר (שמופיע בספרה 'הנה אני מתחילה'), על אי שאליו יוגלו גברים לא רצויים. זה נשמע כמו בדיחה ... אבל היא לקחה את זה ברצינות ... היא רצתה לחקות את בן גוריון ולקחה על עצמה גם את (תיק הביטחון). אחת ההצהרות הראשונות של (השרה לטרור מגדרי) הייתה שחיל האוויר הוא חיל אפרטהייד, ועד שלא תהיינה מספר טייסות כמספר טייסים, לא יהיה ביטחון למדינה".

אנחנו הגברים, ממשיך גרנות את התיאור הדיסטופי שלו, "הוגלינו לכאן כי העזנו לפקפק בצדקה של המהפכה, לא משום שאנחנו מטרידנים או אנסים".