בצלאל יקירי, אני לא מכיר אותך באופן אישי, אולם מודע ליכולות ולכישורי ההנהגה שלך, נוסף על יראת שמים, עבודת ד', אהבת התורה ותלמידי החכמים.
בזמן האחרון אתה וחברי מפלגתך חוזרים על כך כי מפלגת נעם איננה הפטרונית על הזהות היהודית ועל המאבק בפרוגרס ובוודאי שאלו נושאים שחשובים לך ולשאר חברי המפלגה. אמת ויציב.
יחד עם זאת אבקש להסביר למה חשוב שדווקא נעם כמפלגה תכנס לכנסת ותעסוק בסוגיות הליבה הללו.
המחלוקת בין אבי מעוז לבצלאל ואיתמר היא לא בשאלה האם זה חשוב, אלא בשאלה האם זה 'הכי' חשוב!
כולנו יודעים שבפוליטיקה כמו בכל דבר אחר בחיים ישנם סדרי עדיפויות. ישנו סולם ערכים. לדוגמא, בעיניך ובעיני רבותיך ההישענות על רע"ם מבחוץ היא סכנה קיומית למדינת ישראל גם במחיר שתקום ממשלת ערבים-שמאל פרוגרסיבית שתגרום הרס וחורבן שמי יודע כמה זמן ייקח עד שנתקן אותו. אבל זה לא משנה, כי בעיניך הנזק של הישענות על רע"מ לטווח הארוך הוא הרבה יותר מסוכן.
ויתרת על הרבה בשביל הערך הזה והציבור מאד העריך אותך על כך.
וכאן נשאלת השאלה: האם את אותה מלחמה, אותו מאבק שניהלת ללא חת מול כמעט כל האגף הימני במפה הפוליטית – תדע להילחם ולהיאבק כנגד כל השפעה הרסנית פרוגרסיבית ? כנגד החדרת תכנים כאלה ואחרים למשרד החינוך ולצה"ל?
האם בעיניים שלך זה גם כן קיומי ובגדר פיקוח נפש עד כדי כך שתטרוף לשם כך את כל הקלפים? בעיני, כן. בעיני מפלגת נעם, ממש כן.
ילדה שגדלה בבית עם אבא ואבא, ודור אחר כך עם עוד אבא ואבא עד שהיא מבולבלת ומטושטשת בזהות העצמית ה'מגדרית' שלה – זה פיקוח נפש של האומה. וזה לא ילדה אחת ולא גן ילדים או מוסד חינוכי אחד, זה מחלה ממארת שפושה כמעט בכל מקום. חייל צה"ל ש'מתחנך' לכך שהצבא הוא 'צבא האזרחים' ולא צבא הגנה לישראל – אין שום סיכוי בעולם שהוא ירגיש רגשות של גבורה לסכן את עצמו בלבנון או באיראן. למה? בשביל מי ובשביל מה?
כולנו ראינו את ההשפעות ההרסניות האלה במשטרה שחושבת שהמשימה שלה זה רק 'להפריד בין הניצים' ולא לשמור על אזרחי ישראל. בעיני נעם, הבעיה היא לא בעומר בר לב או בקובי שבתאי, הבעיה היא בעיית שורש הרבה יותר עמוקה. אם חניך במשטרה חונך לכך שאני והערבי בלוד שנינו בסך הכול 'אזרחים' במדינה – זה בהכרח משפיע לו על כל המוטיבציה להילחם ולנצח. מה שלא הצליחו אומות העולם להרוס אותנו מבחוץ הם מנסים לאכול אותנו מבפנים, קו ההגנה האחרון שלנו יכול חלילה להיסדק. אם השייכות הבסיסית שלנו לעצמנו ולעמנו מתערערת – כל המגדלים שנבנה יפלו בזה אחר זה.
לכן בצלאל, יש לנו שתי שאלות לשאול : א. האם בכלל אתה מרים את הדגל הזה? לא מספיק לנו שזה חשוב לך. אלא האם זה דגל עבורך? האם נראה את זה בקמפיינים? או שאולי אתה קצת 'מפחד' לדבר על זה בגלוי כי זה יבריח לך מצביעים מתונים יותר. וב. האם הדגל הזה יורם גבוה מעל לכל הדגלים האחרים שאתם מרימים?
זכותך לחשוב אחרת. זכותך לנהל את קמפיין הבחירות שלך בצורה הכי נבונה שמתאימה לך. זכותך לגייס מצביעים ממקורות אחרים וזכותך לחשוב שזה לא הכי חשוב ושישנם נושאים אחרים בוערים יותר. אבל אל תתקומם ואל תיבהלו אם נציגי נעם ינופפו בדגל הזה בלי לתת לך מנוח, זו בדיוק הסיבה לחשיבות שתהיה מפלגה כזאת בכנסת שזה ה- DNA שלה. מפלגה שיום יום היא יוצאת לשוק וצועקת - המלך הוא עירום!
ובאם יינתנו לה הכלים המעשים היא לא רק תצעק, אלא גם תפעל ותוביל מהלכים אמיתיים לשינוי בע"ה.
והיה ואחרי כל זה תסכים שזה חשוב ואולי חשוב מאד. בסוף, אנחנו בני אדם ולבני אדם יש מגבלות. ישנם כל כך הרבה דברים טובים וחשובים שאתה רוצה לקדם, אתה מדבר עליהם בכל מקום. לא יישאר לך את הזמן והפניות לעסוק בסוגיות החשובות הללו, גם אם מאד תרצה.
תן לאבי להתעסק בדם שפיר ושליה, כבר 'איתמחי גברא', הוא התחיל במשימה החשובה הזו ועוד רבה וארוכה לו הדרך. תן לציבור הגדול שרוצה לראות את נעם בכנסת - מקום מכבד, אל תזלזל בנו.
אנחנו אחראיים ואכפת לנו מגוש הימין ומההצלחה של כל המפלגות בבחירות – אבל האחריות היא גם עליך.
לסיום, בקשה אישית כמחנך, האחדות של כולכם יחד בפעם הקודמת גרמה לנו חשק לגייס את כל הכוחות שלנו ואת התלמידים להצלחה גדולה ומשותפת. ריצה עצמאית של מפלגת נעם תגרום לנו ולעוד חלקים נרחבים בציבור לוויכוחים ודיונים מיותרים שיורידו את הרוח ורק ינמיכו את המפרשים וכשזורקים בוץ אז כולם מתלכלכים.
בואו נתגייס יחד להביא עוד מצביעים אל הקלפי, להגדיל את הגוש ולנצח את הבחירות ובעזרת ד' נעשה ונצליח.
הכדור בידיים שלך.
הכותב: הוא רב מחנך בישיבת גבעת אולגה