תקיעת שופר בהר הבית? בג"ץ יצטרך להחליט

מזה למעלה משנתיים וחצי, מאז תחילת 2020, מותר ליהודים להתפלל בגלוי, באורח חופשי ובמניין בהר הבית, ללא כל פגיעה בביטחון או בשלום הציבור. תפילות במניין מתקיימות מידי יום בשחרית, מוסף (בחגים) ומנחה, לאור הגבלת שעות הכניסה על יהודים בהר הבית.

על רקע קיום התפילות בהר הבית, מספר היהודים המתפללים העולים להר הבית במסגרת השעות המצומצמת המותרת (כ–25 שעות בשבוע בלבד), זינק בעשרות אחוזים מידי שנה, ויעבור השנה את 50,000 מתפללים השנה.

לפי העותרים, טענות רבות שהושמעו על ידי המשטרה בעתירות קודמות לבג"ץ כנגד חופש הדת והפולחן של יהודים בהר הבית, כגון סכנה לביטחון מדינה, "שפיכות דמים", "מלחמת עולם", "חבית חומר נפץ" וכדומה הן מצגי כזב חסרי יסוד. מעבר לכך, מוכח בעתירה כי אין ולא היה מעולם מסמך המתקרא "סטטוס קוו" בהר הבית, קל וחומר שמסמך כזה לא אושר כדין.

כמו כן נאמר בעתירה כי טענות המשטרה בבג"ץ ובשאר בתי המשפט כאילו קיימים "כללי ביקור" בהר הבית, אשר אושרו על ידי "הדרג המדיני", הן טענות כוזבות בעליל. "עדויות תחת אזהרה של קצינים בכירים במשטרה בבתי המשפט, הודעות לבתי המשפט ותגובה לבקשות חופש המידע מוכיחות כי אין ולא היו מעולם כללים כתובים ביחס להר הבית".

לטענת העותרים, איסור הכנסת תשמישי קדושה יהודיים להר הבית הוא איסור גזעני המוטל על יהודים דתיים בלבד. הגם שהאיסור הזה נהוג כבר עשרות שנים, מקורו אינו ידוע, הוא לא אושר על ידי בעל סמכות חוקית כלשהי, ואין כל חקיקה ראשית המסמיכה את המשטרה לנקוט בו.

עו"ד אביעד ויסולי, המייצג את העותרים, אמר לערוץ 7: "מאחר והוכח חד משמעית בשנים האחרונות כי מתן חופש דת ופולחן ליהודים בהר הבית אינו גורם לסכנה חמורה לביטחון או לשלום הציבור, יש לבטל את האיסור על הכנסת תשמישי הקדושה היהודיים, או לצמצמו באורח משמעותי.

''במידה ויוותר איסור כלשהו מסוג זה, המשטרה תהיה חייבת לעמוד בתנאים שנקבעו בבג"ץ עשרות פעמים, בכל הנוגע לפגיעה בזכויות יסוד – הערכות מצב עיתיות בדבר סכנה חמורה לביטחון או לשלום הציבור בהסתברות של קרוב לוודאי, בכפוף לשימוע לנפגעי האיסור ולהוראות החוק והפסיקה המקובלים בנוגע לשמירה על ביטחון הציבור על ידי המשטרה בכל מקום וללא אפליה", הוסיף ויסולי.