תא"ל במיל' צביקה פוגל צפוי להיכנס לכנסת מהמקום העשירי ברשימה המאוחדת של הציונות הדתית כמי שהתמקם במקום החמישי ברשימת 'עצמה יהודית'.
שוחחנו אתו על הבחירה לבצע את המעבר מעמדת הפרשן הביטחוני לעמדת השחקן המשפיע על הזירה הפוליטית ובתוכה.
"במשך שנים של פרשנות אני רואה שאני חוזר על עצמי והדברים שאני חושב שצריך לקרות והם הנכונים לא מתקדמים לשום מקום ושאני לא מסוגל להבטיח שאני משאיר לילדים והנכדים שלי מדינה טובה יותר מזו שקיבלתי", מספר פוגל. "כשנפלה אצלי ההבנה שצדקת הדרך היא לא משהו אמורפי קראתי למשפחה ואמרתי שאני חייב לעשות את הצעד הזה ולעבור למגרש הפוליטי והמדיני".
האם המשפחה לא נבהלה מהבחירה שלו דווקא במפלגה המתויגת כימנית קיצונית ודתית? "לא. הם אמרו לי חפש את דרכך. אנחנו איתך. הזדמן לי להכיר את איתמר לפני מספר חודשים. ניהלנו שיחות רבות, טלפונים אל תוך הלילה, אצלו במשרדים ב'עצמה', בתל אביב, לבד ועם עוד אנשים נוספים, והתברר לי שלא להפתעתי שאנחנו חושבים ומאמנים באותם דברים בדיוק. לכן היה לי קל לקבל את ההחלטה להפוך את עצמה יהודית לבית והמשפחה שלי ואני הולך יחד איתם. ידעתי שזה יגרור אמירות, אבל מי שמאמין לא מפחד".
ומה היה בהן באותן שיחות שבהן התוודע פוגל לאיתמר אחר מזה שהוצג בתקשורת? "ניסיתי לברר את הפער שהבנתי שהוא קיים בין איתמר המנהיג והאדם לבין מה שהתקשורת מנסה לצייר כפרובוקטור, כהניסט, גזען והומופוב, כל מה שהתקשורת מנסה לייחס לאנשים בלי לנסות ולברר, ומעבר לזה, איפה הוא עומד לעומת מה שהיה לפני שלושים שנה. נטיתי להקשיב היטב לכל מה ששמעתי מאיתמר ואני חייב לומר שאני מאמין לו. אני מאמין שהילד, הנער, הבחור הצעיר של סוף שנות התשעים זה לא מי שקיים היום. היום זה מנהיג של תנועה שמבין שכפייה לא דבר נכון, שקיצוניות טובה רק כשהיא משרתת את קיומו של עם ישראל ולכן היה לי קל מאוד להתחבר אליו. מדובר בתת אלוף חילוני שהשורות היו פתוחות לקבל אדם כמוני. זה לא היה מובן מאליו לפי מה שמנסים לצייר את איתמר בתקשורת".
"אני מתפעל מכך שגיליתי את הפער בין מה שהתקשורת מנסה לעשות לאיתמר, לבין איתמר האיש והמנהיג. גיליתי את הפער הזה והיה לי קל להתחבר אליו אחרי שבניתי אתו את מערכת האמון ההדדית. בסוף כל השיחות האלה הוא שאל אם אני מצטרף או לא והתשובה הייתה מאוד קלה, כן, אני מצטרף. קדימה", אומר פוגל".
על הפרגונים הרבים שהוא מקבל גם ממתנגדי 'עצמה יהודית' בפוליטיקה ועל הקובעים כי מדובר בעסקה מצוינת מבחינתו של בן גביר, אומר פוגל: "אני מאוד שמח על הפרגון, אבל אני חייב לומר שעשיתי עסקה נהדרת. הצטרפתי למפלגה ראויה ואני משלב ידיים עם מנהיג ראוי, נהיה חזקים כמו שאנחנו צריכים להיות, ונשפיע על קיומו של העם היהודי טוב יותר מכל מפלגה".
בהתייחס לסקרים המעניקים למפלגתו מספר גבוה של מנדטים אומר פוגל כי אינו מתבשם מסקרים, כפי שהמליץ בשעתו שמעון פרס, אך באשר ליעדים שהוא מציב לעצמו בכנסת הבאה הוא אומר: "כל מקום שבו אוכל להשפיע על מדינה יהודית דמוקרטית לאומית וציונית שם אהיה. להחיל ריבונות, להחיל משילות, לפתח התיישבות. אנחנו חייבים לחזק את הארץ הזו כי אם יזכו ברוב אנשי השמאל שארץ ישראל היא לא הדבר החשוב מבחינתם אלא מדינת כל אזרחיה, לא תהיה כאן מדינה יהודית. אם לא ננצח ולא נכריע נאבד את אחיזתנו במדינת ישראל. פנינו מועדות להשפיע כדי לקיים ולא רק כדי לדבר. שנים מדברים על ריבונות ומשילות. לצערי הרב אף אחד לא עשה כלום".
האם פוגל אינו חושש שדווקא התיוג של המפלגה כימנית ביותר בכנסת יקים עליו ועל חבריו למפלגה מתנגדים מכל שדרות הביצוע והדבר ימנע ממנה לקדם אג'נדה? אולי היה יכול להיות נוח יותר לקדם את האג'נדה שהיה רוצה לקדם במפלגה ממורכזת יותר?
"כל המפלגות הממורכזות לאורך כל שנות המדינה, למעט בהקמתה, לא עשו שום דבר", הוא קובע ומוסיף: "אם השמאל שמנסים לצייר אותי ואת איתמר כקיצוניים היו ב-48' לא היו מכריזים על הקמת מדינה. הם חסרי אומץ אמונה בצדקת הדרך של ישראל כמדינה יהודית. אני יהודי ורוצה לממש את זה. בשביל זה הורדתי את חליפת הפרשן ושמתי עליי חליפת פוליטיקאי. יש לזה מחיר, אבל אם צריך לשלם אותו כדי להשאיר לילדים ולנכדים שלי מדינה יהודית, דמוקרטית, ציונית ולאומית יותר, אני מוכן לשלם את המחיר".
עוד שאלנו את פוגל אם כמי שמייצג עמדות חדות ונוקבות, יסתדר עם מונחים שיש מגדירים אותם כמקוממים כמו משמעת קואליציונית, דילים פוליטיים. פוגל משיב: "אם זה לא יפגע ביכולת לקיים את ההבטחה שהבטחתי לילדיי אשתי ונכדיי, אז במקומות שאצטרך להתפשר ולחיות עם משמעת קואליציונית אעשה את זה. זה חלק מהמשחק הפוליטי. מהרגע שנכנסתי למשחק הזה ברור לי שאצטרך לעשות זאת". לזאת הוא מוסיף ומעיר: "עשינו הרבה סימולציות בשיחות ביני לבין עצמה יהודית וחייתי לא רע עם הפשרות שנצטרך לעשות כדי לקיים את הדברים החשובים".