מינויו לרמטכ"ל המיועד, של האלוף הרצי הלוי הנושא את שם דודו שלחם בחטיבת הצנחנים בגדוד 28 (בו לחמתי גם אני), ונפל בדרך אל חומת העיר העתיקה בירושלים בששת הימים, כבר מעורר גלים של הכנות מקצועיות לרמטכ"ל הנכנס – בתקשורת!
אלוף (במיל.) יצחק בריק, כדרכו בשנים האחרונות, כנראה לא יכול להיפגש עם הרמטכ"ל המיועד פנים אל פנים לשיחה רצינית ומשמעותית, והוא חייב לנהל עמו שיח כמעט חסר סיכוי (כדבריו), בתקשורת, כדי שכולנו נדע מי יישא באשמה אם יתרחשו חלילה אפילו חלק מתחזיותיו במלחמה רב זירתית בצפון, באוויר, ובתוך הארץ.
בערימת המכתבים שכתבתי אישית לראש ממשלת ישראל ושר הביטחון יצחק רבין, מחיתי פעם על דיבורי מפקדים בתקשורת, וכתבתי לרבין, ש'גם האויב קורא תקשורת ישראלית', וקורא בעיון רב. יצחק רבין הורה לעוזרו איתן הבר להעביר את מכתבי לשורה של מפקדים בכירים בצה"ל כמכתב נזיפה מטעמו, וחלק מהם פנו אלי להסברים.
אלוף (במיל.) בריק: המאמרים שלך נותנים תדריך מדויק ומפורט לאיראנים מה מצבם של כוחות היבשה של צה"ל, ומה נכון להם לעשות במלחמה נגד ישראל!
נכון שהם יודעים זאת בעצמם וגם מתכננים לפעול כך, ובכל זאת, תדריך כזה בתקשורת הישראלית מהווה עידוד אסטרטגי, טקטי ומורלי, לאויב האיראני!
אם זה חלק מתרגיל הטעיה ישראלי – זה טוב ויפה, ואני חוזר בי – אבל אם לא, זהו פשע של מסירת מידע חיוני לאויב וזה מזעזע! אם יקרו אפילו חלק מהתרחישים שאתה יצחק בריק מתאר, אתה תהיה שותף מלא באחריות, כי אתה מעודד את האויב לפעול בדרכים שיביאו לו הישגים, רק כדי להתווכח פומבית עם מקבלי ההחלטות אצלנו.
לא פחות חשוב לחזור לטיעון המרכזי שבדיון הזה:
'ישראל חייבת להיות ערוכה למלחמה בו זמנית ב-5 זירות: לבנון, סוריה, איראן, עזה, ואינתיפאדה נוספת גם ביו"ש וגם במגזר הערבי בישראל' –
האמת היא, שמדינת ישראל מעולם לא הייתה ערוכה למערכה בו זמנית בכמה זירות!
במלחמת העצמאות הושקע מאמץ עיקרי בפריצת הדרך לירושלים, ורק אחר כך במרחבי הדרום, תוך ויתור מודע על גוש עציון וחברון (למרות מחאתו של יגאל אלון), כי אי אפשר להילחם בכמה חזיתות בו זמנית.
מלחמת ששת הימים הייתה לצה"ל הפתעה קשה, וירושלים הייתה הפתעה חמורה נוספת – נאצר ידע שישראל תתקשה להילחם בו זמנית בשתי חזיתות, וגרר את ירדן למערכה. חטיבת הצנחנים התכוננה לצניחה בסיני, ואינני יכול לשכוח את ביטול הצניחה, ואת עלייתנו למלחמה בירושלים בזירה שלא הכרנו, ולא היה לנו זמן להתכונן ולדעת לאן אנו נכנסים, ואיך נכון להגיע למוזיאון רוקפלר – אילו היו לנו עוד 24 שעות להתכונן, ואילו הגיעו אלינו הסיירים מחטיבת ירושלים שהכירו היטב את רחובות מזרח ירושלים, לא היו נופלים כמאה צנחנים ביום קרבות אחד.
רק אחרי שהוכרעה המערכה באוויר, ואחר כך בסיני ובירושלים (ב-4 ימים), נפתחה המערכה לשחרור מדינת ישראל מהאיום הסורי על מקורות המים שלנו ועל יישובי הצפון.
מלחמת יום הכיפורים פרצה בהפתעה בשתי חזיתות בו זמנית מאותה סיבה – מדינת ישראל יושבת על גשר בין יבשות, ותמיד ינסו אויבינו לתקוף אותנו מכמה כיוונים, ולכן צפויות הפתעות מכמה חזיתות. אחרי שהצלחנו להתגבר על הפתעת המחדל במלחמת יום הכיפורים, התגברו כוחות צה"ל תחילה על הסורים בגולן, ורק אחרי ההכרעה יצאנו לחציית התעלה, וחטיבת הצנחנים (עם הגדוד שלי) בראש הגשר, ואחר כך בעיר סואץ, בניתוק הארמיה המצרית הדרומית.
אני מבין שהאלוף (במיל.) יצחק בריק שקיבל עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים, נושא בליבו את צלקת המחדל וההפתעה עם המחיר הכבד, אבל אף פעם לא נלחמה ישראל בו זמנית בחמש מערכות. תמיד ידענו לחלק את הכוחות, לבלום בחזית אחת ולהכריע בחזית השנייה, ואחר כך, להפך.
אם ניאלץ להילחם בסוריה מול צבא איראן, נחזיק את שאר החזיתות בבלימה, ורק אחרי הכרעה בשערי דמשק נטפל באויבים האחרים לפי הסדר. אם נגיע למערכת לייזר פעילה ליירוט טילים, העורף יספוג הרבה פחות, ועל זה עובדים במלוא הקיטור.
מעבר לפשע של מידע ביטחוני לאויב וחיזוק ביטחונו העצמי נגדנו, למה להבהיל את הציבור הישראלי במקום לחזק אותו? כמפקד לשעבר בצה"ל, ככה לא מתכוננים למערכה!