איך קרה ודווקא הגרעין הקשה של הציבור הדתי לאומי, זה שמאס תמיד בבינוניות הדתית ובפרגמטיזם המפד"לניקי, הביא להקמתה של תשתית פוליטית חדשה, אשר שאיפותיה מסתכמות בשמירת התא המשפחתי הנורמלי והבטחת זהותה היהודית של המדינה גם בדור הבא?
רעיון הקמתה של מפלגת 'נעם' לא צץ ביום בהיר אחד, כמה שבועות לפני תאריך סגירת הרשימות לקראת אחת ממערכות הבחירות של השנים האחרונות. 'נעם' היא רעיון שעבר בראשם של רבים מבני הציונות הדתית והמסורתית בשנים האחרונות, שמבוכה אחר מבוכה מהתנהלות מפלגת הבית שלהם, הביאה אותם לקבור סופית את הרעיון כאילו היא יכולה להיות נציגה אותנטית של תפיסת עולמם בכנסת.
המלכתם של בנט ושקד, לפני כעשר שנים, יחד עם שינויים בניסוח חוקת המפלגה והחלפת שמה, הצטרפו להתנהלות מאוד מתמיהה בנושאים של דת ומדינה.
תחת שרביטה של המפלגה הדתית לאומית עלה לראשונה הרעיון להעניק חלק מרחבת הכותל לתנועות הרפורמיות. זו המפלגה שפתחה את הפתח הגדול ביותר בפני תנועות הלהט"ב למשרד החינוך והעניקה להם את תקציב גבוה משמעותית מזה שהן היו רגילות אליו. דווקא היא שדחפה, בצורה ישירה ועקיפה, פתרונות חדשים לסוגיית הגיור, כאלו שלא עלו בקנה אחד יחד עם דעת התורה.
יחד עם פרישתם של מנהיגי המפלגה לפני אחת ממערכות הבחירות הקודמות, התעוררה התקווה, שהשינוי המיוחל הנה זה בא, והמפלגה הדתית לאומית שוב תשמור על הנשמה של המדינה. אלא שבינתיים התברר שלא רק זהותם של ראשי המפלגה היא שעמדה בעוכריה מלדבוק בערכיה, כי אם מטרתה החדשה – ייצוג הולם לכלל הציבור הדתי לאומי, בו כישלונה.
מי שסימן לעצמו כמטרה את ייצוג כלל הציבור הדתי לאומי, שפרוס על פני המפה הערכית מגבעת שמואל ופתח תקווה, דרך הקיבוץ הדתי ועד המושבים קשת ושומריה, לקח על עצמו משימה בלתי אפשרית והגיונית. כשייצוג כלל הציבור הדתי לאומי הפך להיות מטרת על, נגוזה האפשרות של המפלגה הדתית לאומית לומר או לעשות משהו באיזשהו כיוון אידיאולוגי.
והימים, בל נשכח ימי מלחמה. יהדותה של המדינה, שהייתה חלומם של יהודים במשך אלפי שנים, נתונה תחת מתקפה בחזיתות שונות. זה לא רק שהנטייה הלאומית נמצאת בקרב מגננה וכל העדפה של אומתך מסומנת כשנאה גזענית חשוכה. זה לא רק ששמירת שבת במרחב הציבורי הפכה, בעזרתו האדיבה של קמפיין ממומן ומתוכנן היטב, להיות נטל וסבל עבור כל המדינה.
המלחמה היא עוד הרבה יותר נוראית וגם יותר בסיסית – מעל ומתחת לפני השטח אנו עדים ושותפים לניסוי הגדול ביותר שנערך על החברה האנושית בכל העולם – מיטוט התא המשפחתי הנורמלי והצבת שלל דגמים שונים כחלופות שוות ערך. במערכת החינוך מלעיטים ילדים בערכים, שעד לפני כמה שנים היו מוקצים מחמת מיאוס, ולא ברור מתי התכנסנו כולנו יחד והחלטנו לשנות את דעתנו כמדינה ביחס אליהם.
והמפלגה הדתית לאומית? נדם קולה. אוי לה מלומר 'עד כאן', שמא קצה אחד של מצביעיה יצא מחוץ לרשותה, ואוי לה משתיקה, שכן חוששת היא מאיבוד הקצה השני שיסיר ממנו טליתה.
ומדינת העם היהודי, מה יהא עליה? אה, היא... שתקים לעצמה מפלגה. שמעה המדינה בעצתם, הלכה לה וקיבצה את מי שלא ניסה או מנסה לצאת ידי חובת כולם ואין לו בעולמו חוץ משמירה על הדברים הפשוטים ביותר של כל עם. כן נסובב את ההגה ימינה, או לא, אמרה אותה קבוצה, זו כלל לא הסוגייה, כשיש מי שקודח חור בירכתי הספינה.