1. אז ככה דתיים יקרים, להלן תמונת מצב:
חבר כנסת דתי, יהודי שעל כל פנים נראה ירא שמים, אולי אפילו אחד כזה שפתח ספר קודש פעם או פעמיים בחייו, עבר בבית מדרש, או לפחות סמוך אליו, כותב באיגרת לציבור התומכים במפלגתו שהוא מוחה על היחס הממלכתי לו זכו יושב ראש הכנסת ו'בן זוגו' בטקסים הממלכתיים של מדינת ישראל ומתבייש שכך עלה בימינו. לא חולף זמן רב, ובאחת מהתגובות לדבריו הוא מקבל שיחת מוסר על כך ש... עכשיו שימו לב טוב: זו לא דרכה של היהדות.
כן, ממש כך נאמר, ולכולנו זה נשמע נורמלי.
2. רגע לפני שאתם מדפדפים אותי, ואם עוד שרדתם עד עכשיו, תגידו לי, אתם מבינים את תמונת המצב? כי אם לא, אני מוכן לפשט אותה מעט יותר: עשרים שנות שתיקה ונרפות של הציבור הדתי והחרדי ביחס לכל סוגיית התעמולה הטהב"לית הביאו אותנו לעברי פי פחת ולמצב בו מישהו יכול לטעון שביקורת ומחאה בנוגע להכרה בחיי תאווה האסורים על פי התורה, הם עצמם – הביקורת והמחאה, אינם דרכם של היהדות.
3. וזה נוגע אלֵיך ואלַיִך, לך הזקן וגם לך הצעיר, אתם ואני, כולנו אשמים. כולנו שתקנו, החרשנו, נאלמנו, דוממנו, התאדינו ונמסנו אל מול גלי התעמולה, חלקנו כיוון שלא ידענו מה נכון, חלקו מפחד ובושה, וחלקנו כיוון שחשבנו שאם נשמור על שקט תכף הגלים העכורים יפסקו. אבל הם לא פסקו, הם כאן, הם כבר הרבה מעבר לגלים, הם צונאמי של ממש, והם על אחריותנו. למה? כי שתקנו.
האמת הפשוטה שיחסים הומוסקסואלים הינם תועבה, גם על פי המוסר האנושי וגם על פי המוסר האלוקי, פשוט התאדתה מהמציאות כיוון שכבר עשרות שנים אין מי שמציין אותה.
4. וחייבים לומר את האמת: גם החבר'ה הבאמת טובים שלנו, אלו מהז'אנר של ינון מגל, אראל סגל וגדי טאוב, אלו ששמים עבור כולנו פרוז'קטור אלפיים וואט על כל מהנדסי ומעצבי דעת הקהל, אלו החושפים את הפייק ואת שטיפת המוח שהחברה בישראל עוברת כבר כמה עשורים, גם הם לא יהיו שם בתחום הזה עבורנו.
עם כל ההודאה שיש לנו אליהם על הדברים הגדולים שהם עושים בתחומים רבים, בתחום הנ"ל הם עדיין שפוטים של ערכי החברה הליברלית ועבדים נרצעים לאמת האולטימטיבית – שאין אמת, אין טוב ואין רע, ואיש הישר בעיניו יעשה, כל עוד הוא לא פוגע באף של חברו. גם הם לא קלטו שהנדסת התודעה המשמעותית האמיתית שחווינו ביום הזיכרון, איננה זו של תנועות השמאל המתנגדות לרפורמה וגרמו לשרי הימין שלא להגיע לבתי העלמין, כי אם זו ששרי הימין בעצמם היו שותפים לה, זו שהכניסה לנו בדלת האחורית את העובדה התמימה שיש דבר כזה: יושב ראש הכנסת ו'בן זוגו'.
בתחום הנ"ל, במלחמה נגד תעמולת הטהב"ל, אין איש, או לפחות לעת עתה אין יותר מאיש אחד. בתחום הנ"ל זה אתה ואת, אלו שמאמינים בתורה מסיני, אלו שעדיין חושבים שלא כל דבר שמתחשק, הוא גם דבר שמוסרי ומותר.
5. ואם תגידו, יא חביבי מה אתה רוצה שאני אעמוד לבדי מול כל העולם? אז ראשית, כן. למה לא? איך זה שציבור שהוציא מתוכו כל כך הרבה אנשים שמסרו את נפשם והפגינו אומץ לב בזירות הצבאיות, לא מצליח לגדל אנשים בעלי אומץ לב אזרחי המוכנים לקפוץ על רימון ולומר גם דברים לא פופולריים, דברים שיזכו אותם בארבע מיתות בית דין של שיימינג בכל אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות?
6. ובכלל, עוד קודם לזה שאתם ממהרים לקפוץ על רימון בכך שתגידו את האמת של התורה קבל עם ועולם, מה עם סתם לומר את האמת הזו בתוך בתינו, בבתי ספרנו, בבתי כנסיות ובתי מדרשות. מה עם לעמוד מול ילדינו הרכים ולהזהיר אותם מליפול בפח של מהנדסי התודעה של ימינו.
7. ואם תרצו להדר במצוות, מה עם שימוש בכוח הצרכני שלנו כחברה ולהודיע לכל אלו שאוהבים כסף והרבה, שיחסי לקוח ומוכר איתנו חייבים לכלול הבטחה שלו לא לשטוף את מוחנו בתעמולה טהב"לית, ואם לא אז נמצא לעצמנו מקומות חדשים לבזבז בהם את מיטב כספנו.
אגב, כדאי להציץ לרגע למה שקורה אצל האח הגדול באמריקה וללמוד כמה כוח יש למחאה מסוג כזה. חברת בירות שבחרה לקחת כפרזנטור בחור קצת מוזר שהחליט יום אחד שהוא בעצם בחורה, חטפה חתיכת מחאה מלקוחותיה והפסידה בתוך שבוע וחצי כשישה מיליארד דולר משווי מניותיה. הציבור הישראלי שמרן משומרן, אוהב את התורה, מסורת ונורמליות, ומצפה מאוד למישהו שירים את הכפפה של שימוש בכוח צרכני כנגד התעמולה הטהב"לית.
8. ומילה אחרונה למגיבה, זו שבינתיים הספיקה להיות מסולקת מבית קפה בשל דעותיה הימניות: כתבת שזו אינה דרכה של היהדות והיהדות היא: "כל כולה יפה ומחבקת". אז ככה, אני מניח שאת המילים "דרכה של היהדות" ניתן להחליף במילים: דרכו של הבורא יתברך. וודאי שדרכו היא אהבה אין סופית, כזו שלמעלה מכל מה שאנשים בשר ודם מסוגלים להעלות בדעתם. ועדיין, האם רק כך נראית אהבה, האם בזה היא נגמרת, בחיבוק והכלה?
אהבה לאדם היא קודם כל דאגה אמיתית לשלומו ועתידו. מהיכרות קצרה עם חבר הכנסת מעוז אני מרשה לעצמי לומר שהוא בדיוק אחד כזה, אחד אוהב, אבל אוהב כזה שדואג לשלומם ועתידם של בעלי הסטיות ולשלומה ועתידה של המדינה שלנו. כדאי לקרוא, כדאי להעמיק ולחקור, כדאי לא לתת לתקשורת הנדסת התודעה להסתיר מאיתנו את העובדות הכואבות על האומללוּת והמִסכנוּת של האנשים הללו – מי שאוהב אותם לא מוכן לתת להם לקבור את עצמם בתוך הנטייה הזאת, מי שאוהב את המדינה, לא מוכן לוותר עליה ולהפקיר את עתידה בידי תנועות הפרוגרס המופקרות וחסרות האחריות.