עם הרב נתן אופנר, ראש ישיבת ההסדר 'רעותא' במושב כרמל שבהר חברון, חזרנו ללילה בין חמישי לשישי בו התרחש פיגוע הירי הו נפגע אחד מתלמידי הישיבה.
את הדברים פתחנו עם שלומו של הבחור שנפצע, והרב אופנר מספר: "הוא עבר ניתוח. הוא יצא בנס והוא מתאושש. מקווים שכבר היום ישתחרר הביתה". על הדיווחים הראשוניים שתיארו את מצבו כקשה, אומר הרב אופנר כי "כשהתחילו לדווח לא ידעו מה המצב לגמרי. הייתה לו שריטה בחזה שאם הייתה עמוקה יותר הייתה מסכנת חיים. שני נתזים של קליעים נכנסו לזרוע והמנתח אמר שזה היה נס כי זה היה מילימטרים ממערכת עצבים מאוד חשובה ומכלי דם, באופן כזה שכאשר התחילו את הניתוח לא היו בטוחים שיצליחו להוציא את הקליעים, וברך ה' הצליחו להוציא והוא יתאושש".
על השתלשלות האירועים מספר הרב: "ישבנו בסדר ערב ולמדנו. שמענו רעשים מאוד חזקים. בדיעבד התברר לנו שזה היה הד של יריות, אבל זה לא נשמע כמו יריות כי זה פגע בפלדת שהשמיע רעש מסוים, בגדר והשמיע רעש אחר. בפעם השניה חשבנו שנפל משהו בעזרת נשים. הבחור שנפגע ואני יצאנו לבדוק אם נפל משהו, ארון או מזגן, בעזרת הנשים. פתאום נשמעו שלושה קולות שהיו כמו זיקוקים, התברר שירו על דלת ברזל בקומה הראשונה ממרחק אפס. התקרבנו לדלת זכוכית שבצפון מבלי להבין שזה אירוע ירי ואז פתאום הבחור אומר לי 'נפצעתי' ואז הבנו שאנחנו בתוך אירוע ירי".
הבחור שנפגע לא חש את כאב הפגיעה בשניות הראשונות, "בהתחלה החולצה סופגת עד שהדם מטפטף החוצה", אומר הרב אופנר. "באותו רגע הבנו מה קורה. הבחורים התכנסו בפינה בטוחה יותר של בית המדרש". אחד הבחורים חבש את הפצוע ומהר מאוד הגיעו למקום כוחות צבא ומד"א ש"תפקדו מעל ומעבר", אומר הרב אופנר.
"המחבל עמד בגבעה סמוכה וטיווח לכיוון הישיבה שנמצאת בקצה הישוב עם חלונות מאוד מוארים", אומר הרב ואנחנו שואלים אם אין מחשבות על המיקום של הישיבה. "תוך כדי אירוע עלתה מחשבה שלא רק תל אביב, בני ברק ואלעד לא בטוחים אלא גם הר חברון לא בטוח. אנחנו גרים כאן כבר שלושים שנה והציר שלנו הוא ציר שקט לחלוטין. בשבוע האחרון הייתה הסלמה עם סיפור רועי הצאן במעון, אבל זו הסלמה שלא הייתה עשרות שנים".
הרב אופנר מספר על צוותי התמיכה שהגיעו לישיבה הבוקר על מנת להיערך למפגש עם התלמידים שחזרו משבת חופשית בבתים. אתמול, מוצאי שבת, קיימה הישיבה את הסליחות במערת המכפלה ובוגרי הישיבה הצטרפו לתפילה. "צריך לעכל את הדברים. אנחנו בתשומת לב למצב הרוח והנפש של הבחורים שחוזרים לבית המדרש משבת חופשית ואנחנו מנסים לחזור לשגרה".
ומה באשר להורים שאולי מעט חוששים לפני שהבנים חוזרים לבית המדרש? "ההורים של הבחור מאוד חיזקו. מדובר בבחור בשיעור א' וזו פגישה ראשונה עם ההורים בבית החולים, מה שלא צריך לקרות. הם דיברו על כך שאנחנו עם ישראל ולכן יש לנו מאבק על ארץ ישראל ולא משנה איפה זה פוגש אותך. דיברתי עם ההורים של שיעור א' וכולם עם אותה תפיסה, כולנו באותה חזית. אנחנו לא מול ההורים אלא עם ההורים. אנחנו במקום של הרבה רצון ואהבת הקב"ה, אהבת תורה עם וארץ ישראל ואנחנו ממשיכים. ברור לכולם שזה מה שאנחנו עושים וזה מה שנותן לנו את הכוח".
כראש ישיבה שעוסקת לא מעט באהבת הבריות, כיצד הדברים מתיישבים עם צורך להתמודד עם אדם שונא שמתמקם על הגבעה ממול כדי לקחת נפשות? "אנחנו מעבדים את הדברים יחד לאט לאט. אחד הר"מים אמר לי בשבת שלקראת הגאולה הקב"ה פותח לנו חלון נורא ואיום שאומר לנו שזה מה שמתרחש בגאולה שאינה דבר פשוט והיא מפלסת את דרכה. אנחנו עומדים מול אויבים שבאו נגד תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל ובמקביל הקב"ה שומר עלינו. ראינו עם מידת הדין את מידת החסד והרחמים ועם הרחמים האלה אנחנו הולכים, עם ההבנה שהקב"ה לא שם אותנו במקרה לומדי תצורה, לא במקרה כאן ולא במקרה בדור הזה. זה מה שנותן כוח".
כוח נוסף, מציין הרב אופנר, מגיע ממעגלים רחבים של אנשים רבים ששולחים לישיבה דאגה, חיבוק וחיזוק. "הם לא יודעים כמה זה מחזק את הבחורים, זה מגיע מאנשים שאנחנו מכירים ומאנשים שאנחנו לא מכירים, הם מביעים דאגה וחיזוק, אנחנו אתכם, מסרים פשוטים של חיבוק מישיבות שונות, ממשפחות ומהורים של בוגרים וכל דבר כזה אנחנו מח\עבירים לתלמידים וזה נותן הרבה כוח".
את דבריו חותם בדברי "תודות לכוחות הביטחון, למד"א ולישוב שתפקדו מאוד טוב, ומקווים שיגיעו עוד תלמידים להתחזק לחזק ולהיות חלק מהרוח הזו".