משרד הבריאות מינה ועדה לבדיקת נסיבות התקלה בהפריה החוץ גופית באסותא. בבית החולים לוקחים אחריות ומנסים לאתר כעת את הנקודה שבה התרחשה התקלה, אם כי מדיווחים שונים עולה שזו אינה הפעם הראשונה.
עם הרב יובל שרלו, ראש אגף האתיקה של ארגון רבני צוהר ומי שבעבר היה חבר ועדת הפונדקאות לאורך כעשור, שוחחנו על ההשלכות ההלכתיות שיכולות להיווצר בעקבות אירוע שכזה.
את דבריו פותח הרב שרלו ותחושת ההשתתפות עם כאבן של המשפחות המעורבות בפרשה, משפחות שממילא נמצאות במציאות קשה ורגישה הנוגעת לעצם טיפולי הפוריות שהן עוברות. "טיפולי פוריות הם מצבים מאוד רגישים והקושי הוא עצום".
על ההתמודדות ההלכתית סביב הסוגיה אומר הרב שרלו כי למעשה מדובר בשאלה ייחודית וראשונה מסוגה, כזו שההלכה לא עסקה בה עד כה מעולם. ההלכה, מסביר הרב, עסקה עד כה בהיבט היוחסין של סוגיית הפונדקאות, האם התינוק מיוחס לאם היולדת או לאם שהיא מקור הביצית.
במקרה זה, אומר הרב שרלו, קיימים הבדלים משמעותיים לעומת כל המקרים שנדונו בעבר. האחד הוא העובדה שקיים במקרה זה אבא מזוהה שאין על זהותו עוררין, וההבדל המשמעותי השני הוא שאין כאן הסכם שנחתם בין הזוגות, אלא למעשה מדובר בפונדקאות בכפייה, ומקרה שכזה הוא מקרה ראשון בקורות ההלכה. זאת מעבר לכך שכל תחום הפונדקאות הוא תחום "צעיר" בעולם בית המדרש כיוון שהאופציה לכך לא הייתה קיימת עד לפני כמה עשרות שנים.
בדבריו מביע הרב שרלו תקווה שהפרשה כולה תיפתר במישור האנושי ולא יהיה צורך במישור המשפטי, אך במידה והסוגיה תגיע לכותלי בית הדין הרבני קיימת מסורת הלכתית בה חילוקי הדעות ידועים באשר לייחוסו של התינוק, לאם הזו או הזו. דוגמא לכך התרחשה בבית הדין בבאר שבע, שם הייתה דעת רוב לעומת דעת מיעוט של הדיינים ושני הצדדים מתבססים על עמדות הלכתיות מוצקות. הרב שרלו מזכיר בדבריו את ההבדל בין עמדת הרב מרדכי אליהו לעמדת הרב עובדיה יוסף.
להערכתו מאחר ובאירוע הנוכחי יש אבא מזוהה, נראה שבית הדין יכריע שהילד שייך לאם שהיא מקור הביצית. שאלת הייחוס, אם אינה מוכרעת במקרה בו התקלה לא נחשפה בשלב מוקדם, יכולה להניב אינסוף תקלות שיכולות להגיע עד לכדי נישואי אח ואחות. המענה שההלכה נותנת לכך במקרה זה היא פסיקה לחומרה, כלומר איסור נישואין לאחים מצד האם הפונדקאית ולאחים מצד האם מקור הביצית, וכך גם חיוב גיור במידה והדבר נצרך אצל אחת האמהות. בכך, אומר הרב שרלו, נמנעת ההלכה ממציאות בה יהיו דיינים שיתייחסו לילד כשייך לאם הזו ודיינים אחרים ישייכו אותו לאם האחרת.
על מחלוקת הרב אליהו והרב עובדיה יוסף, אומר הרב שרלו כי הרב אליהו פסק שהילד ייוחס לאם היולדת וסברתו חזקה מאוד ומבוססת על מקורות שונים בדינים שונים. מנגד, החלוקים עליו טוענים טענות כבדות משקל ובהן הטענה שלא ניתן להתכחש למקור הגנטי של הביצית.
על טענות אלה מוסיף הרב שרלו ומעיר כי קרוב היום בו ההריון כולו יוכל להתבצע באינקובטור שיהיה מעין רחם מלאכותי, וברור שהילד ייוחס לאם נותנת הביצית ולא למכונה. ברוח זו סברתו האישית של הרב שרלו היא לראות בילד כשייך לאם שהיא מקור הביצית, אך כמי שמלמד תורה וכמי שמציג את עמדת ההלכה בציבור הוא מחוייב להציג את העמדות השונות לכאן ולכאן.
שאלנו את הרב שרלו אם כשהחלה נפוצה טכנולוגיית ההפריה המלאכותית היו גדולי ישראל שאסרו על הדבר מחשש לתקלות מעין אלו, והוא משיב בחיוב ומציין כי היו שני טעמים לאסור אז. הטעם הראשון הוא העולה מדברי הרמב"ם בסוגיית כלאים ולפיהם אל לנו לחרוג ממסגרת העולם, אך "כיום לא מוכר פוסק הלכה שאוסר הפריה חוץ גופית". החשש השני שבגינו היו שאסרו את השימוש בהפריה שכזו הוא החשש מתסבוכות כדוגמת זה שאנו מצויים בו כעת.
לקראת תום הדברים מציין הרב שרלו כי "מכון פועה מספק שירותי השגחה, תוספת שמירה, בכל מצב של הפריה. גם שם יכולות להיות טעויות אנוש, אבל אבטחה על אבטחה יכולה למנוע תקלות כאלה". עוד פונה הרב שרלו לעוסקים בדבר ומבקש "לנצל את ההזדמנות לקרוא לכל בתי החולים ומכוני ההפריה לבדוק באלף בדיקות מה עוד נכון וניתן לעשות כדי למנוע תקלות כאלה, שהן גם טרגדיות אישיות וגם גורמות לשאלות הלכתיות ומשפטיות רחבות היקף. זו אחריות משמעותית מאוד המוטלת עליהם לוודא שלא יהיו סדקים שאליהם יכולים להיכנס בלבולים והחלפת ביציות".