שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר אשר, פסקה כי יש להכיר בשתי מתגיירות בבית הדין הפרטי "גיור כהלכה" לצורך חוק השבות, והן יוכלו לעלות לישראל אחרי שסיימו את הליך הגיור באמצעות בית הדין הפרטי.
הנימוק שהציגה השופטת: בהעדר תבחינים מוגדרים על ידי המחוקק, אין לעשות איפה ואיפה בין מכוני גיור אורתודוקסיים - שלפי פסיקת בג"ץ רשאים לגייר.
המרכז למדיניות הגירה הגיב לפסק הדין: "איננו ממעיטים באיכות ואמינות הרבנים העומדים בראש המיזם של "גיור כהלכה", אך מה שנחזה כמהלך לגיטימי ונכון אינו אלא פריצת חומת הגיור המאפשר הגירה בלתי מבוקרת לישראל. ומשכך היה ראוי ונכון שהמיזם יופעל תחת הרבנות הראשית ולא כגוף עצמאי. הרבה יוזמות ברוכות שלא צפו את השלכותיהן הובילו לבסוף לאסונות שהיה קשה מאוד לתקן. בבחינת 'איזהו חכם הרואה את הנולד'".
יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז הגיב להכרה של בית המשפט בגיור פרטי לצורך חוק השבות: "הפרוגרסיבים הרגרסיביים ממשיכים לדהור. כך עובדת השיטה: עמותות מלמטה שופטים מלמעלה שבמשותף מכרסמים עוד ועוד בזהותה היהודית של המדינה ודוהרים אל עבר מדינת כל אזרחיה. 'גיור' רפורמי קרוב מתמיד. בקרוב נוביל את תהליכי התיקון והחקיקה הנדרשים, מתוך הקואליציה בראשות נתניהו".
רשת בתי הדין האורתודוקסיים "גיור כהלכה'' פועלים תחת ארגון עתים. הרב שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון עתים, אמר כי "פסיקת בית המשפט המכירה בגיורים אלה היא פסיקה מתבקשת הקובעת כי גיורים אלה הם שווי מעמד לגיורים של הרבנות. כידוע, רשת בתי הדין הוקמה על ידי הרב נחום רבינוביץ' בשנת 2016 לאור הקשיים הבלתי נסבלים שעוברים המתגיירים במערך הגיור הממלכתי. הקשיים האלה, לצד החובה ההלכתית לאהוב את הגר ולסייע לו הובילו להקמת בתי הדין, בהם חברים עשרות רבנים מובילים בציונות הדתית. אנחנו מבינים את גודל האחריות המוטלת על כתפנו ונמשיך לפעול מתוך אחריות לאומית גדולה, החזון הציוני ונאמנות מוחלטת להלכה היהודית".
יעל בלנקי, מנהלת רשת בתי הדין "גיור כהלכה - מבית עתים", מסרה: "אני מברכת על פסק הדין הצודק והנכון, ויותר מכל אני שמחה ומתרגשת בשביל גרת הצדק סילביה ונציסלבובה-טובול שסוף כל סוף קיבלה את כל זכויותיה כיהודיה כשרה למהדרין. סילביה, שעברה מסע גיור ארוך, משמעותי ומאתגר, מקבלת חותמת סופית שמדינת ישראל מכירה בה כיהודיה כשרה".
בפסק דין נוסף, בית המשפט המנהלי בירושלים קיבל את עתירת עמותת 'חדו"ש – לחופש דת ושוויון' וקבע כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לרשום כנשואים כל זוג אשר נישא במסגרת "נישואי יוטה", נישואים הנערכים ב''זום'' מול עורך נישואין במדינת יוטה בארה"ב ויכולים להיערך גם כששני בני הזוג בישראל.
חדו"ש הגישה את העתירה בשם שמונה זוגות שנישאו בנישואי יוטה אך רשות האוכלוסין סירבה לרשום אותם כנשואים בהוראת שר הפנים דאז, אריה דרעי.
בפסק הדין של השופט אברהם רובין נכתב כי "העתירה שלפניי היא עתירה עקרונית – כללית, זאת בשונה מהעתירה בעניין בריל שאמנם העלתה נושא עקרוני, אך היא עסקה בעניינו של זוג קונקרטי. הנימוק לפיו לא ניתן לרשום בישראל נישואי יוטה שנערכו במתכונת המתוארת בעתירה, כיוון שמדובר בנישואין שנערכו בישראל, הוא נימוק שאיננו יכול לעמוד. אשר על כן, המשיבים ירשמו את דבר נישואיהם של אלו מבין העותרים שלפניי אשר הגישו בקשה לרישום נישואיהם, זאת אם וככל שאין מניעה חוקית אחרת לרשום את נישואיהם. חזקה על המשיבים כי ינהגו באופן שוויוני גם באלו מהעותרים שיגישו בעתיד בקשה לרישום נישואיהם, או באחרים שנישאו בנישואי יוטה כמתואר בעתירה, אשר יגישו בעתיד בקשה לרישום נישואיהם".
לפיכך, פסק דין זה מאפשר לכל זוג שנישא בנישואי יוטה להירשם כנשוי באופן מיידי, בהיעדר מניעה אחרת לנישואין.