זהו לא סוד שכבר שנים רבות שוברים את הראש בישיבות ההסדר כיצד להשאיר את בחורי הישיבה אל מעבר לשיעור ה' בתוככי הישיבה, נראה שיוזמה חדשה מנסה לתת לכך מענה.
"היו כמה חוסרים שהסתכלתי עליהם כר"מ והלכתי לדבר עליהם עם פרופ' גידי ספיר, מרצה למשפטים ובוגר ישיבת הר עציון", מספר הרב עוז בלומן, ר"מ בישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים בשיחה עם אתר 'ערוץ 7'.
"החוסר המרכזי הוא שבחור שרוצה להישאר וללמוד עוד כמה שנים בישיבה אין לו הרבה אפיקים אקדמיים רציניים במקביל לתורה. הוא יכול ללמוד תעודת הוראה, דבר טוב וראוי כשלעצמו, אבל הבחורים שרוצים להשתלב בתארים תובעניים ואיכותיים, כמו משפטים, מדעי המדינה וכלכלה, מגיעים לסוף שיעור ה' ונאלצים לעזוב את הישיבה. לצערנו אין לנו בארץ מוסד כמו ישיבה־יוניברסיטי למעט תכניות שילוב בתחומים ספציפיים".
הרב בלומן ופרופ' ספיר החלו להסתובב כדי למצוא פתרון. "התחלנו להסתובב ולחפש מסגרת שהיא מצד אחד רצינית ומצד שני תאפשר עוד זמן משמעותי ללימוד. יום לימודים שלם פרונטלי ועוד שני סדרי ערב, כך שבחור יוכל להישאר עוד 3 שנים בישיבה ולעשות תואר במקצוע נחשב. נוסף על כך, חיפשנו בתואר תרומה לחברה ולשירות הציבורי במדינת ישראל, מקצוע שאדם יוכל להשתלב לאחר מכן במערכות הממשלתיות והכלכליות, בעשייה ציבורית. כך נבחר לבסוף התואר בפכ"מ – פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, תואר נחשב שמשלב שלושה תחומים משמעותיים. שיקול נוסף היה שבחורים שלומדים תואר רציני ונותרים במסגרות ישיבתיות, הלימוד שלהם בשנים הללו יוכל להפרות את הסוגיות הנלמדות בישיבה, הישיבה תתייחס אליהם מבחינה תורנית".
הרעיון זכה לתמיכה ודחיפה מצד מספר ראשי ישיבות בכירים. "הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים, התלהב מהרגע הראשון מהתוכנית, ליווה ותמך. הוא גם הקים בישיבה תכנית לימוד בסוגיות אלו של "תורת המדינה". גם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון התלהב והצטרף לכך, ואליו הצטרפו הרב בני קלמנזון, ראש ישיבת עתניאל, הרב איתמר אלדר, ראש ישיבת אורות שאול, ועוד. הרעיון זכה לקבלת פנים חמה גם בעולם המדרשות. הרבנית חנה הנקין, ראש מדרשת נשמת, שמחה ועודדה לאורך כל הדרך, משום שאשה שרוצה להתפתח בלימוד התורה ויחד עם זה ללמוד מקצוע זקוקה לריכוז של הלימודים בחלק אחד של השבוע".
החידוש בתוכנית: לא צריך לעזוב את ישיבת האם. "המסגרת הזו גמישה מאוד. אין מוסד אחד שעומד מאחוריה ואנשים לא צריכים לעבור לישיבה או מדרשה אחרת כדי ללמוד בה. הבחור נשאר בישיבה שבה למד, נרשם ללימודים ולומד כקבוצה – בדומה ללימודי הוראה". כמו כן בתכנית הלימודים מובנית יחידה של בית מדרש, שבה מביאים תלמידי חכמים שעוסקים בסוגיות הציבוריות כדי ללמוד יחד את הזווית התורנית על החומר הנלמד. "אם זה במדע המדינה, בכלכלה או בפילוסופיה, מעיינים ומשוחחים על הסוגיות שנלמדות במקביל".
הקריטריון הבסיסי הוא מעל שיעור ה' ואחרי שירות צבאי. "התכנית מכוונת לשיעורים ו'-ז'-ח'. רצינו להיות נקיים מבחינת החיוב לשירות הצבאי. הלומד יכול להישאר עוד 3 שנים ולעסוק בתורה, נשאר באווירה של ישיבה, וגם לומד תואר שיש בו לקיחת אחריות על המרחב הציבורי, משמעות לחברה ולאתגרים בישראל".
הרב בלומן מדגיש לסיום כי הרווח היחיד מבחינתו הוא תורה. "הרווח מבחינתי זה תורה. בחור או בחורה שלומדים עוד 3 שנים זה דבר גדול. גם לתורה עצמה יש רווח. ברגע שבחור עוסק בכלים שאיתם מבינים ובונים את המציאות וחוזר לבית מדרש, התורה מרוויחה אותו כלומד וכאדם ששואל שאלות אמיתיות, התורה גדלה".