בל"די בהכשר בג"ץ

מפלגת בל"ד קיבלה שוב "הכשר בג"ץ" ותתמודד בסבב הבחירות הנוכחי לכנסת ה-25 על אפם וחמתם של כל "חובבי ציון" ושואלי שלום ירושלים.

בעוד שמרבית העוקבים אחר תולדות המפלגה בדברי ימי הפוליטיקה הישראלית, הקוראים את מצעה של מפלגת בל"ד ומאזינים קשב רב למנהיגיה בשנים האחרונות מבינים כי זו מפלגה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; המציעה להקים תחתיה את מדינת כל אזרחיה; שחלק ממנהיגיה נמצאו, ברחו או הורשעו כתומכי טרור- אין הדבר נתפס כחמור דיו בקרב שופטי בית המשפט העליון באופן המצדיק את פסילתה כחוק.

בית המשפט הסביר

חוק יסוד הכנסת סעיף 7א קובע איזו מפלגה פסולה מלהתמודד בכנסת מסיבות שהן לכאורה ברורות. רק לכאורה? בהחלט. שהרי לרבים מהקוראים הנאמנים למדינת ישראל ולחוקיה, הרואים עצמם אזרחים "סבירים" במדינת היהודים, ברור כי מפלגת בל"ד בכתביה, מעשי ח"כיה ואמירותיה, מסמנת "וי" על הקריטריונים מבלי למצמץ. על כן הוגשה עתירה לפסילת המפלגה וועדת הבחירות מילאה את חובתה, דנה בעניין והחליטה לפסול את המפלגה מלהתמודד לכנסת ה-25. בעקבות פסילתה, עתרה בל"ד לבג"ץ וזה התיר לה פה אחד בערב חג סוכות, לאחר דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ישראל.

כיצד ייתכן הדבר, שואלים עצמם אזרחים רבים, שהרי מפלגת בל"ד אינה עומדת בקריטריון הראשון של סעיף 7א.(א) בחוק: "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", ואין היא עומדת בדברי ומעשי מנהיגיה גם בקריטריון השלישי: "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". ובכן, לא די שיודע האזרח הסביר והעותרים כנגד המפלגה את עמדת בל"ד מחד ואת נוסח החוק מאידך, אלא חלה עליהם חובת הרמת נטל הראיה והבאתו בפני בית המשפט באופן מושלם ככל הניתן, במקצועיות וברהיטות שאינם מותירים ספקות בקרב השופטים "הסבירים".

שהרי אלו הישובים בכס המשפט, בעליון במיוחד, אינם עוסקים בדעתם ועמדתם הסבירה של האזרחים הפשוטים שנטל ההוכחה רובץ עליהם, משום שבמראה ניבטת אליהם דמותו של "האדם הסביר" בדמותם בלבד. פרשנותם כשופטים את לשון החוק שונה לא אחת משל המחוקק שנבחר על ידי העם, למרות שלא נבחרו בעצמם על ידי העם אלא על ידי מילייה שכמותם. "טהרנותם" לעיתים מעוררת שאלה האם מבינים כי שופטי עליון במדינת ישראל המה, שדאגתם הראשונה הינה בהבטחת קיומה ובטחונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בסדר זה ולא אחר, וכי אין הם מלאכי עליון היושבים במרומים וצופים על האנושות כולה במנותק מההקשר ומהמעשה הציוני, לכאורה.

בהתייחסות הממשלה לעתירה כתבה היועצת המשפטית לממשלה כי: "הראיות שהובאו בבקשה דנן אינן מהוות מסה ראייתית קריטית של ראיות משכנעות ברורות וחד-משמעיות, אשר יש בהן כדי להלום את אמות המידה הקפדניות והמחמירות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון....". עוד הוסיפה וכתבה: "עיקרי המצע של בל"ד נבחנו על-ידי בית המשפט העליון בעבר ולא נמצא שיש בהם כדי להביא לפסילתה מהתמודדות בכנסת".

היועמ"שית בתשובתה המנומקת שיקפה למעשה את עמדת בית המשפט בעתירות קודמות והבהירה כי הסיכוי לפסול את בל"ד בתנאים ובהרכב בית המשפט העליון הנוכחי הינם אפסיים: "נקבע כי הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 7א(א) לחוק-יסוד: הכנסת, תעשה רק "במקרים מובהקים וקיצוניים", וכי עילות הפסילה יפורשו "בצמצום" ו"באורח דווקני". לשם המחשה ציטטה היועמ"שית מפסק הדין בא"ב 19/1806 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 נ' כסיף (ח"כ עופר כסיף- ט.ב) בו סיכמה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את ההלכה בפסיקתו רבת השנים של בית המשפט העליון תחת הכותרת "אמות המידה לעניין הרף הראייתי הנדרש" להכרעה בשאלת הימצאות היסודות המנויים בסעיף 7א במטרותיהם או מעשיהם של רשימה או מועמד לכנסת, כך:

"יש להראות כי מטרה זו היא חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של שאיפות הרשימה או המועמד או הפעילות שלהם וכי לשם קידומם הם מבקשים ליטול חלק בבחירות".

"יש להראות כי מטרות מרכזיות ודומיננטיות אלו נלמדות מהצהרות מפורשות ומהיגדים ישירים או ממסקנות מסתברות שמשמעותן ברורה וחד משמעית".

"יש להראות שהרשימה או המועמד פועלים באופן אקטיבי להגשמת המטרות האמורות, וכי נעשתה פעילות שאינה ספורדית להוצאתן מן הכוח אל הפועל. נפסק כי אין די במטרות בעלות אופי תיאורטי ויש להצביע על פעילות שיטתית, חוזרת ונשנית, אשר "צריכה לבוא לידי ביטוי חמור וקיצוני מבחינת עוצמתה".

"הראיות המבססות את המעשים או המטרות, אשר יש בהם כדי למנוע התמודדות בבחירות לכנסת, צריכות להיות "ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות".

לאור פסיקת בית המשפט נראה כי העתירה לפסילת בל"ד לא צלחה בין היתר מפאת הכנה לוקה של ראיות תומכות וחזקות דיין, להן זקוק בית המשפט העליון הדן בסוגיה, ולא רק משום העמדה המיוחסת לבית המשפט העליון או היותו מוטה שמאלה, לכאורה. כך עולה גם מהתייחסותו של השופט דוד מינץ בפסק הדין, כנאמר: "דעתי הייתה והיא כך גם כיום, כי יש לאשר את החלטת ועדת הבחירות לפסול את רשימת בל"ד. דלתי תשובה אינן ננעלות אך רשימת בל"ד טובלת ושרץ בידה. אלא שאחרי כל זאת, שעה שבעניין כסיף הוכרע זה מכבר על ידי בית משפט זה ברוב דעות (ובניגוד לעמדתי בדעת יחיד) כי אין בחומר שהוצג (ובכלל זה מצעהּ של בל"ד והצעת החוק שהוגשה על ידי חבריה) כדי להביא לפסילתה של בל"ד (בריצתה המשותפת אז עם מפלגת רע"ם), אינני סבור כי הוגש לפנינו בפעם הזו חומר חדש שיש בו כדי לשנות מקביעה זו".

האם יש דרך להתגבר על עמדת בג"ץ המסורתית ולהביא לפסילתן של מפלגות עוכרות ישראל השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המסיתות לגזענות (גם של ערבים כנגד יהודים) ותומכות במאבק מזויין, של מדינות אויב או ארגון טרור, נגד המדינה?

כאמור, נטל הראיה חל על הטוען לפסילת הרשימה או המועמד ובמידה ויש ספק בדברים- לא יפסלו האחרונים בבית המשפט. אך מה אם יבוצע תיקון בסעיף 7א(ב) לחוק בו נכתב: "החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון". האם ביטול הסעיף או לחלופין הוספת המילה "לא" לפני המילים "טעונה אישור", תספק?

אילולא יחול שינוי מהותי בגישת בית המשפט העליון או בחוק, הראשון בין השניים, אזי ימשיכו מפלגות ערביות קיצוניות להתמודד לכנסת ישראל ומנהיגיהן ימשיכו לפעול בחופשיות כנגד אזרחי המדינה המממנים מכיסם את אבדן ביתם הלאומי ודרך חייהם היהודית והציונית.

ללא שינוי במצב הדברים, ימשיכו מנהיגים ערבים משכילים ובעלי לשון חלקלקה, המהתלים בציבור הישראלי הגלותי והפחדן, להביע דעות ולנקוט מעת לעת במעשים שאינם מתנערים מטרור או מטיבים עם בטחון מדינת ישראל. ימשיכו הם לרקד בין הטיפות התמימות והטיפשות בתקשורת הישראלית במילים יפות ומתחמקות, שאינן מגנות בכל פה וללא תנאי פגיעה בכוחות הביטחון, המגינים גם עליהם מפני גורל הצפוי להם משכנינו הערבים.

מעניין היה לשמוע מ"השופט הסביר" מה צריכה לכתוב מפלגה במצעה כדי להיפסל על סמך סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת? האם "מפלגת האל", היא חיזבאללה, הינה המפלגה היחידה העומדת בקריטריון זה לדידם, לעת עתה? בהקשר זה יוזכר הח"כ הנמלט עזמי בשארה, ממנהיגי בל"ד לשעבר שעוד פעיל ופוגע באינטרסים הישראלים ממקום מושבו בקטאר, שנחשד בבגידה עקב קשריו ההדוקים עם חיזבאללה ובכלל זאת סיוע לארגון הטרור בזמן מלחמת לבנון השנייה.

לסיכום, לסיכון והמלצה

הואיל ומפלגת בל"ד הינה מפלגה פרו-פלסטינית, אנטי ישראלית ואנטי ציונית שהוכיחה בעברה כי תומכת היא בארגוני טרור, ולמעשה דוגלת בהפיכתה של מדינת ישראל ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינת כל אזרחיה- להלן חיסול מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית.

והואיל ונראה שסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת אינו ברור דיו ומהווה המלצה לפסיקות בג"ץ, לכאורה.

והואיל ולשון החוק מפורשת על ידי שופטי העליון במדינת ישראל באופן שיטתי בניגוד לעמדת וועדת הבחירות המרכזית הקוראת לפסילת בל"ד וחבריה מלהתמודד לכנסות ישראל, לטוב ולרע בעיני המתבונן.

והואיל ומצעה של המפלגה ודעותיהם של מנהיגי בל"ד אינן מתמתנות עם השנים או תומכות בחזון נביאי ישראל (שאינו כולל את מוחמד, רחמנא ליצלן) ואף על פי כן מוכשרים המה כמפלגה לגיטימית גם עתה, לקראת סבב הבחירות הקרב ובא.

האם ניתן להסיק כי בג"ץ הפך את סעיף 7א(א) בחוק יסוד הכנסת, העוסק בפסילת מפלגות עוכרי ישראל מהתמודדות בבחירות, לאות מתה, לכאורה?

האם ניתן להסיק כי לאור הפסיקה תמשיך בל"ד, בהכשר בג"ץ, לפעול ביתר שאת בפעילותה החתרנית כנגד עקרונות היסוד של המדינה וביטחונה מאולם המליאה של כנסת ישראל הבאה, לכאורה?

על כן נדרשת ממשלת ישראל הבאה, בסיוע המפלגות הציוניות ואלו המכירות בחשיבותה של מדינה יהודית ודמוקרטית, לפעול למען חקיקה ברורה, שלא תתיר לבג"ץ מלאכה או דילמה רבה. ההמלצה לפיכך הינה ביטולו או שינויו של תת סעיף (ב) כאמור, בהקדם האפשרי ולפני שחיזבאללה יבין כי ביכולתו להקים סניף מקומי ל"מפלגת האל" שיבחר לכנסת ויפעל בחסות משלם המיסים הישראלי כנגד המדינה מתוך תוכה.

לחברי המפלגות הערביות הנאורות והדמוקרטיות אמליץ להתמודד בבחירות הדמוקרטיות לרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון או למקבילה שבעזה. במידה ויתעקשו אמליץ גם על הפרלמנט הירדני, הלבנוני או הקטארי שבכולם בטוחני יתקבלו באהדה והבנה רבה יותר מאשר ביתר מדינות ערב או האסלאם, שאף פעם אינן צרות מלהכיל ולכלות קולות דמוקרטיים.