טעות, חברים. הצחוק המזלזל של בני גנץ, לא כוון אל בצלאל סמוטריץ'. אכן, בני גנץ אינו בעל נימוסים והליכות עולם. ובמערכת הבחירות בכללותה, בוודאי שהוא אינו היחיד השוכח שעל כולנו לחיות יחדיו בארצנו הקטנטונת והצפופה.
לנגד עיניו של שר הביטחון ניצבה דמות אחרת. וזהו יאיר לפיד. בני, רמטכ"ל לשעבר, רואה לנגד עיניו את המחזיק הנוכחי בתואר ראש ממשלה, ואינו יודע את נפשו. לפיד שרת איכשהו, כנראה, בצבא. ואין ספק שהגילויים עליו לאחרונה ב"ישראל היום" מעלים תהיות רבות. האם היה ממש חייל בנ"מ, או רק ב"סיירת עטים" בגלי צה"ל. שם- על פי הכתבה- קיבל תקן מיוחד שלא הצריך כלל מיון לשרות בתקשורת הצה"לית. גם הידע הכללי שלו במה שנוגע בצה"ל, הוא באמת מבייש. התפרסם שם, למשל, סיפור על הנחתת מסוק, במקום המפגש של עשן משני רימוני יד שנזרקים בהצלבה. הברון מינכהאוזן זכה לממשיך.
והנה, זה האיש המקבל החלטות הרות גורל, בהתאם למתחייב מהתואר של ראש ממשלה שהוא נושא. הוא זה המאשר פעולות שהשתיקה יפה להן, בעוד עיניו של רב אלוף (במיל.) גנץ כלות.
גנץ חש שנגזל ממנו המעמד שהוא זכאי לו. אומנם, הוא "שכח" שמי שהיה צריך להיות רמטכ"ל- ואף אחז בתפקיד כמעט- היה האלוף יואב גלנט, גנץ הוחזר מחופשת פרישה עקב סילוקו של גלנט מהתפקיד בידי טבחים מנוסים שהקדיחו את תבשילו. גנץ כמובן יודע שלפיד רחוק מלהבין לעומק את ההיבט הצבאי והביטחוני שראש ממשלה מכריע בו.
היה לנו ראש ממשלה כזה. כאשר הוא קיבל את תיק הביטחון ביישוב העברי העומד על נפשו, ערב מלחמת השחרור, עשה לעצמו סמינר צבאי. מהפרט הלוחם ועד דרג החטיבה. וענייני הביטחון בכלל, עם סדרת מומחים מפקדים ותיקים. סיפור מדהים ששמעתי מספר על כינוס מפקדים בכירים שבן גוריון כינס בימי טרום המלחמה ובו שאל את הבכירים :מה נחוץ לכם. איש איש בתורו פירט את כלי הנשק- רובים, מקלעים, תחמושת- ובן גוריון היה זה ששאל: מה עם טנקים, מה עם מטוסים. זו לא מלחמת מחתרות. עכשיו בפנינו מלחמה של ממש נגד צבאות עשירים ומאומנים.
הייתי שמח לשמוע שיאיר לפיד חיקה את בן גוריון בזה. הרי הייתה לו שנה, כראש ממשלה חליפי, להתכונן לתפקידו. והרי הוא יודע לחשוב על עתידו. כניסה לגלי צה"ל היא צעד נבון מבחינתו. כך גם הניסיון שלו להגיע לדוקטורט בפרשנות באוניברסיטת בר אילן. אגב, הוא שימש לי דוגמה. בעקבות פרסום הפרשה, פניתי במכתב לנשיא אותה אוניברסיטה וביקשתי לגשת לדוקטורט. הבהרתי שאני מבין שהדבר כרוך בוויתורים של ממש, וציינתי שאני מוותר על תעודת בגרות, ותואר ראשון ושני. אני גם מוותר על אותות ההשתתפות במלחמות ישראל השונות, לאור המסלול הישיר שהתפרסם למי שלא נושא את התעודות הללו.. אגב, לא זכיתי לתשובה.
מצד שני, אם איש כזה יכול להיות ראש ממשלה, כל חבר כנסת יכול. (החוק מחייב שרוה"מ יהיה ח"כ.) ויאיר לפיד סולל את הדרך לסמוטריץ' לביטחון ולבן גביר למשפטים.