הגיס החמישי

מערכת הבחירות החמישית ואזרחי ישראל מותשים, כמתאגרף עקשן, ברצף לא נגמר של סיבובי קרבות.

מתאבק שמרים את ראשו החבול, כשאגרוף צמוד לסנטרו. מוכן להתקיף ובעיקר לשמור פנים ולגונן על כל קורטוב של צדק שהפכה לזהות ולחלק בלתי נפרד מאישיותו .

עייפים מנבחרי הציבור, אנחנו משתוקקים לפוליטיקה אחרת, משהו שיעורר בנו מעט נחמה ויציבות.

עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה, אבל איש לא תכנן להתברבר במדבר. ניתן בטעות לצעוד אחר מדריך הבל שנשבע שאם רק נלך אחריו הוא מכיר קיצור אל הצדק, דרך ההרים. כך זה כשלוחמי הסיירת מתחלפים בלוחמי המילים.

כשברקע עוד מבט לסקר הבא ועוד פרשנות של מומחים, על האפשרות הקרבה לבחירות נוספות וסבירות הגבוהה לשווין הגושים.

האזרח הקטן מרובה ניסיון, מתקשה לבחור בין סגנון למהות ואולי רדידות היא הרגל מחייב אצל נבחרי הציבור? ואולי בבחירה שבין להשאיר ילד מופרע בכיתה, נדרש לוותר, כי אחרת לא יתקיים השיעור.

במזרח התיכון פרגמטיות מלווה בניסיון וכאב, תמיד תהיינה מורכבות נצחית בלהיות הכבשה וגם הזאב. בתוך הרצון הטבעי ליציבות, של רוב האזרחים. מערכת הבחירות מביאה סכנה, פיתוי לדלג על הדרך בשם אתגרי השעה.

בכל מערכת בחירות צצים נביאי שקר עם פתרונות מהירים, של קיצוניות משני הצדדים. גם כשצמאים במדבר למים נדרש להציץ שאין בנוזל רעלים.

חשוב שתצביעו כפי רצונכם, למרכז לימין או לשמאל, ראוי גם להילחם על עקרונות. רק כשמדובר על ביטחון ישראל, תעשו חשבון נפש לפחות. נדרשים מעשים ולא דיבורים כמו חול, גם הקשת היא סימן יפיפה של חורבן אל חזור.