אל יהיה קל בעיניכם המשרד לשירותי דת: בשנה וחצי הקרובה, שלא לומר בארבע שנים הקרובות, יתמנו כאן רבנים ראשיים חדשים, ולא רק הם: עשרות ערים בישראל, סביב ארבעים ערים, בהן הערים הגדולות – תל אביב, ירושלים, רמת גן, חיפה וערים רבות נוספות – מחכות לרב שינהיג אותן.
מאות יישובים, מועצות אזוריות, מאות שכונות בישראל בהן עשרות ומאות אלפי תושבים ללא רב מכהן וללא תקן לרב שימלא אותו. שלא לדבר על רבני הקהילות – אלפי רבני קהילות שמוסרים נפשם ממש בהנחלת תורה, בישוב סכסוכים בין איש לאשתו וקידוש שם שמים, מתפרנסים בלחם צר ומים לחץ, שכר זעום שמממנים בני הקהילה בעצמם שמכסה פעמים רבות כחצי או רבע משרה לעבודה של 24/7.
גילוי נאות: אני אוהב ש"סניקים. אני מעריץ את הרב עובדיה ומתפעל מהאנרגיות של רבני הקהילות של ש"ס ומהיכולת שלהם להעביר מסרים פשוטים להמוני עמך ישראל. ובכלל, קהילה או עיר צריכה לבחור את רבה בעצמה בצורה שהייתה מקובלת בעבר – טובי העיר שבוחרים עבור המקום את המתאים והרצוי ביותר על ציבור התושבים.
רב לא בוחרים, או לא אמרים לבחור, לפי צבע הכיפה, המוצא או הפתק ששלשל לקלפי, אלא על פי גדלותו התורנית, יראת השמים שלו והיכולת שלו להתחבר לציבור ולרומם אותו. אבל אני מאמין עוד יותר בכוחה של התורה הגואלת של הרב קוק, בתלמידי חכמים שמאמינים בקדושתה של הרבנות הראשית, בחיבור העמוק של גאולת התורה וגאולת הארץ. מאות ואלפי תלמידי חכמים כאלה צמחו בישיבות הציונות הדתית בשנים האחרונות, מבני אשכנז ומבני עדות המזרח, רבנים שיכולים לשמש כרבני ערים, ישובים וקהילות.
לאחרונה פורסם שבסיכום עם ש"ס משרד הדתות ילך אליהם ואילו הציונות הדתית תקבל סגן שר במשרד. חבל, אבל אני ריאלי שזה מה שיהיה ולא יותר. אבל בצלאל ואיתמר בן גביר חייבים, פשוט חייבים לדרוש ולהגיע לסיכומים מפורטים על הסמכות של סגן השר – על חלוקת הכספים, על חלוקת המינויים של רבני העיר, הרבנות הראשית והדיינים.
לא אוהב להיות מהנוזפים במגזר, אבל חוסר העניין של המגזר בתחום היהדות במרחב הציבורי של המדינה, מה שמשתקף במסרי הקמפיין ובדרישות הקואליציוניות – יש בו מן העניות, מבלי לזלזל כלל בקריטיות של מערכת המשפט, הבנייה ביו"ש, הטיפול בשטחי C ועוד משימות חשובות שגם הן קשורות במובהק לתורת ישראל שחייבת את שלמות ארץ ישראל כדי להופיע בשלמות.
כל זה לפני שדיברנו על הקריטיות של תיקון רפורמת הכשרות הרעה שהעביר מתן כהנא. לבטל אותה לא די, יש לנצל את ההזדמנות לבצע רפורמה מקיפה במערך הכשרות, רפורמה שבאמת תשדרג את הכשרות, תביא נהלים אחידים וסמכות, והכל תחת הרבנות הראשית, בהאצלת סמכויות והעלאת מעמד רבני הערים.
בתחום הזה אני סומך יותר על נציג מהציונות הדתית מאשר על ש"ס שלא מבינה די את הצורך בשינוי מערך הכשרות ושדרוגו, והרב מיכה הלוי והמהפכה שביצע בפתח תקוה תוכיח.