המחיר כבד, ולכן חייבים להמשיך

כך בדיוק נראית מלחמה: קשה וכואבת, גובה מחירים כבדים, רצופה דילמות אכזריות בדיני נפשות.

כל החלטה על הכנסת חטיבה או אוגדה למחנות הפליטים או לרחובות ח'אן יונס היא החלטה בסבירות גבוהה שתוצאתה לוחמים קדושים וגיבורים שישלמו על כך בחייהם, ופצועים שישארו קטועי אברים עד סוף ימיהם.

דווקא ברגעים קשים כאלה כשהלב והרגש זועק לנוכח הטבח בששת אחינו במעמקי המנהרה לאחר 11 חודשי סבל ועינויים, על המנהיגות לגלות בגרות ואחריות גם אם המשמעות היא בלתי פופולרית בעליל – לכאוב את מותם ולהמשיך קדימה בכל הכח. עוולת אוסלו וההתנתקות ובריחה מלבנון ומציר פילדלפי הם שהביאו עלינו את מלחמת חמאס - חיזבאללה. שחרור אלפי מחבלים בעסקת ג'יבריל היא שהביאה לשחרור אלף נוספים תמורת חייל אחד, בהם השטן בכבודו ובעצמו – יחיא סינוואר, והוא שהביא עלינו 1200 הרוגים ביום אחד, ולמעלה ממאתיים חטופים.

כעת, לאחר 700 חללי צה"ל במלחמה הקשה הזו, על המנהיגות לומר לעם באופן ברור את האמת הכואבת – אין לנו ברירה אלא לנצח במלחמה הזו ניצחון מוחלט. לא נוכל לשחרר רבי מרצחים, לא נוכל לסגת מעזה, לא נוכל לתדלק את מצבורי הרוע של השטן. המחירים כבר כבדים ויהיו עוד מחירים בהמשך, ולנו אין ברירה אלא להמשיך.

ברגעים כעין אלו את רגש הכאב צריך להנות לכיוון הנכון: נקמה אכזרית באויב, מלחמת השמדה מוחלטת נגד החמאס, הג'יהאד, תומכיו ועוזריו, יקח כמה שיקח, יעלה כמה שיעלה, יהיו המתים, הרעבים, החולים והפליטים בצד העזתי כמה שיהיו.

כל מי ששותף להאשמות המרושעות, מי ברמז ומי בגלוי, כאילו ראש הממשלה אדיש לגורל החטופים או גרוע מכך שמח בכך – שותף יותר מכל באופן מלא להרחקת הגעתם של החטופים, לחיזוק עמדות החמאס במשא ומתן, ולחיכוך ידיו בהנאה של סינוואר לנוכח הקרע בעם. מי שחטף אותם, עינה אותם ורצח אותם אלו אנשי החמאס, ועליו ועל בני עמו לשלם את המחיר בריבית מפלצתית. התנהלות יו"ר האופוזיציה לפיד, גנץ וגם אנשים רבי השפעה כמו בנט שישוב בצד וממלא את הרשת בפוסטים מרגשים חסרי מהות, פושעים לתפקידם כמנהיגים שיודעים את האמת: חמאס לא רוצה עסקה, ומה שחמאס לכאורה מסכים ישראל לא יכולה להתאבד ולקבל.

פילדלפי זו לא סיסמא, זו אוטוסטרדת הברחות הנשק בגיבוי מצרי שעל ידו נרצחו בנינו. אי נטישת עזה, הפרימטר וציר נצרים אינה רק טקטיקה, אלו תמונות הפסד שישודרו בכל העולם הערבי בואכה לבנון ואיראן, והכתרתו של יחיא סינוואר לגיבור ערבי היסטורי בסדר גודל של צלאח א-דין ומודל להערצה ובעיקר לחיקוי, ולהבאה בהכרח של 7.10 נוסף, קשה עוד יותר.

לנתניהו חלק משמעותי ביצירת המצב, אך ממש לא בלעדי: הוא ששחרר את יחיא סינוואר תמורת שליט בלחץ הציבור והבטחות נבובות של מערכת הביטחון, הוא שתמך בהתנתקות עד הרגע האחרון, הוא שהחייה את שיטת מזוודות הכסף, גם כאן לאור תמיכה נלהבת של השב"כ ושאר גופי מערכת הביטחון.

ובכל זאת, נתניהו מתגלה בעת הזו כמנהיג בעל שיעור קומה שמבין כמעט לבדו את גודל השעה. את מגוון מעשיו שתרמו לסיטואציה לצד הריקבון העמוק שפשה בתפיסה הצבאית הבכירה בישראל אי אפשר לטאטא, אבל כעת, לאחר שנקלענו לאן שנקלענו, נתניהו מתגלה כאדם שמסוגל לעמוד כענף יחיד מול זרם בלתי נתפס של לחצים, איומים, מחאות ארסיות ותקשורת לעומתית משמאל ומה'ימין שמימין לימין', חזק מול ארצות הברית ומול ראשי מערכת הביטחון ושר הביטחון, שלוחצים עליו לקבל עסקה מופקרת במקום לדחוף בכל הכוח לניצחון על האויב, איתן בדעתו לשמור על ההישגים המבצעיים ולחתור לניצחון למרות הטרגדיה האנושית הבלתי נתפסת של משפחות החטופים. אנחנו נמשיך. חזק ונתחזק, למרות הכאב, למען ערינו ולמען ערי אלוקינו. נרדוף אויבינו ונשיגם, ולא נשוב אלא עד כלותם מעל פני האדמה.