בגיל 101 הלך לעולמו לוחם האצ"ל יעקב סיקא אהרוני ז"ל, מי שנטל חלק בפעולת הקומנדו בה נפל דוד רזיאל בעיראק. על פועלו של אהרוני שוחחנו עם סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, מרצה למורשת ומודיעין.
ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, ספד לאהרוני ז"ל: "הבוקר התבשרתי – 'סיקא איננו', וחשתי כאב גדול. יעקב (סיקא) אהרוני ז''ל, לוחם האצ"ל הוותיק, הלך לעולמו כשהוא שְׂבַע שנים ועלילות גבורה. סיקא, יליד ירושלים, היה איש בית"ר בכל רמ"ח אבריו. עוד בנעוריו הוא היה פעיל בחוגי המחתרות הלאומיות, ומילא תפקידים שונים במאבקנו לחירות. גולת הכותרת היא המבצע הנועז בעיראק, ב-1941, אליו יצא עם מפקד האצ"ל דוד רזיאל כדי לחבל במתקני זיקוק הנפט החיוניים לצבא הנאצי".
"רזיאל נהרג בפעולה, וסיקא המשיך לשאת בגאון את זכרו ומורשתו. הוא השתתף בפעולות נגד הבריטים ואף גורש לאפריקה, אבל רוחו האיתנה לא נפלה. עצמאות ישראל הייתה בעבורו הגמול על קשיי הדרך. סיקא, המחנך ואיש הרוח, נפרד מאיתנו כשהוא בן למעלה מ-101. לפני שנה וחצי זכיתי להודות לו על כל פועלו, שיעמוד לדורות, באזכרה לחללי ספינת-הישע 'אלטלנה' בנחלת יצחק בתל-אביב. אני מוסר את תנחומיי העמוקים לבני משפחתו. יהי זכרו ברוך", כתב נתניהו.
על פועלו של אהרוני ז"ל מספר בהרחבה מיטשניק: "בגיל 16 התגייס יעקב כנער ירושלמי לבית"ר ותנועת האצ"ל. בשנת 38' הוא מבצע את תקיעת השופר עם חברו בתום תפילת נעילה ברחבת הכותל", אומר מיטשניק ומזכיר את האיסור החמור שהטילו הבריטים על תקיעת השופר, אך "פלוגת הכותל של בית"ר מסליקים שופר מדי מוצאי יום כיפור ואחד או יותר מהם מתנדבים לתקוע בשופר מתוך ידיעה שהם עלולים להיעצר".
במרוצת שנות פעילות המחתרת שלו נעצר אהרוני וישב במספר בתי כלא בארץ ובמחנות המעצר באפריקה, מציין מיטשניק ומזכיר כי כי אהרוני התגייס לאצ"ל בתקופת פרעות 36'-39', תקופה בה "הנהגת הישוב וההנהגה מצדדת במדיניות ההבלגה שאותה האצ"ל פורץ ומתחילות פעילויות בהנהגת דוד רזיאל". אהרוני עצמו שירת תחת ארבעה מפקדים שונים של הארגון.
"סיקא אהרוני מצטרף למסתערבי האצ"ל, הם חודרים לשכונות ערביות ומניחים מוקשים. במאי 41' הפעולה המשמעותית ביותר והיא פעולת הקומנדו בעיראק אליה יוצאת חולייה בראשות דוד רזיאל. יעקב לא מכיר את המפקד בשל המידור במחתרת, אלא רק אחרי מותו. יחד איתם בחולייה יעקב טראזי ויעקב מרידור".
"הם נוחתים בעיראק. זו תקופה שבה הבריטים נלחמים על חייהם במזרח התיכון. יש מרידה בעיראק והגרמנים מבססים אתץ שליטתם. מתעורר חשש שעיראק תיפול לידי גרמניה", מסביר מיטשניק ומציין את פעולת הכ"ג–כ"ד שגורלם נותר לוט בערפל עד היום שמתרחשת באותו חודש. היעד המקורי של משימת החוליה הוא חבלה בשדה נפט כדי למנוע תדלוק מטוסים גרמניים, אך כאשר הם מגיעים הפעולה משתנה והם נשלחים למשימת איסוף מודיעין. "דוד רזיאל נהרג יחד עם קצין בריטי בדרכו למשימה מפצצה של מטוס גרמני. השלושה ממשיכים במשימה שהשתנתה שוב וכעת היעד הוא לצאת לבגדד כדי לבדוק אם הדרך עבירה לכוחות בריטיים. יש שאלות לגבי נחיצות המשימה".
"הם מבצעים את המשימה, מדווחים לבריטים, ומדובר בתקופת פרעות הפרהוד. זו פעולה שהולכת ונדחקת הצידה. גופתו של רזיאל נקברת בעיראק, לימים מועברת לקפריסין ובהמשך להר הרצל. יעקב סיקא אהרוני חוזר לארץ וממשיך להשתלב בפעולות האצ"ל. הוא משתתף בשורת פעולות בהנהגת בגין המכריז ב-44' על המרד הגדול נגד הבריטים, ובמהלכו סיקה אהרוני מצטרף לכמה פעולות כולל כמה שבהן הוא משמש כמפקד. הפעולה הראשונה היא ההתקפה על מטה הבולשת הבריטית. חודש לאחר מכן הוא משתתף בהתקפה על תחנת השידור ברמאללה, המטרה הייתה להשתלט על התחנה ולשדר ממנה, אבל לא היה להם מיקרופון. באוקטובר 44' מבצע התקפה על תחנת המשטרה הבריטית ירושלים. ביולי 44' התקפה על משטרת בית דגן. בפעולה האחרונה יש מעורבות של סיקא אהרוני בהצבת מרגמות בהתקפה על תחנת המשטרה ביפו".
ביוני 45' הוא נעצר ולאחר שהוא יושב בכלא בירושלים הוא מוגלה לאפריקה שם הוא שוהה במחנות בסודן ובקניה, מחנות בהם שוכנו 440 לוחמי אצ"ל ולח"י. "לאחר שלוש שנות מעצר וחודשיים לאחר קום המדינה הבריטים שחררו אותם כמו שעיכבו את שחרור העקורים".
לאחר קום המדינה, מספר מיטשניק, מתגייס סיקה אהרוני לחיל התותחנים, בהמשך הוא הופך לאיש חינוך, כותב ספרים ויוצא גם לשליחויות מטעם הסוכנות . הוא התחתן עם רחל אבישר, לוחמת אצ"ל גם היא, שנפטרה לפני 5 שנים", מספר מיטשניק וכשאנו שואלים אם זכה להנצחה והוקרה הוא מציין כי ההוקרה היגיעה בעיקר מבוגרי תנועת בית"ר וגורמים ציוניים אחרים שהזמינו אותו לחנוכת בית פלוגת הכותל והעניקו לו תעודת הוקרה. באשר להנצחה של ממש מספר מיטשניק כי לקראת יום הולדתו ה-100 פנה מיטשניק עצמו לראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, וביקש ממנו להנציח את האיש לקראת הגיעו לגיל 100. "כרמל שאמה הגיב בכבוד אבל המפגש הראשון ביניהם היה רק לפני כמה חודשים, סמוך לפסח האחרון, במרכז יום ברמת גן. המפגש היה מרגש אבל הוא ראוי להנצחה משמעותית יותר. התחלתי בבקשה מול עיריית רמת גן לקיים אירוע משמעותי במלאת השלושים למותו".
עוד מציין מיטשניק כי בעיריית רמת גן "התקבלה החלטה בועדת השמות לפני מספר חודשים להנציח את שמו ולפני שבועיים הונח שלט בגינה בעיר, אבל ללא איזכור כל פרטי פועלו מעבר להיותו חבר מועצת העיר ומקבל תואר יקיר העיר". כעת הוא פונה שוב לעיריית רמת גן ולעומד בראשה להנציח את סיפור גבורתו ופועלו. כך גם קורא מיטשניק לראש עיריית ירושלים, משה ליאון, להנציח את האיש שלחם למען העיר ובעיר.
