חברת הכנסת אורית סטרוק מתייחסת בראיון לערוץ 7 לקשיים במשא ומתן הקואליציוני בין מפלגת הציונות הדתית והליכוד וכתושבת חברון גם לעימות בין האנרכיסטים לחיילי גבעתי בעיר, אירוע שהגיע לכותרות עם השעייתם של שני חיילים עד לבירור התקרית במהלך השבת האחרונה.
על העימות בחברון קובעת חברת הכנסת סטרוק כי התקשורת מתמקדת בסיפור שבשולי הדברים ומתעלמת מהמציאות הקשה אותה יוצרים ארגונים אנרכיסטיים מול חיילינו. "אי אפשר להמשיך להעלים עין עם כל הסיטואציה המוזרה בחברון. חיילי צה"ל, שגם כך משימתם קשה מאוד ומורכבת מאוד ואחראית מאוד, צריכים להתמודד עם אנרכיסטים וארגוני שמאל וממומנים על ידי מדינות זרות וגם על ידי ארגוני טרור".
בתקריות אלה מוצאים החיילים את עצמם מול קינטורים, התגרויות ופרובוקציות של פעילי הארגונים האנרכיסטיים. באחד המקרים, מספרת סטרוק, תחת הסחת דעת של האנרכיסטים הצליחו מחבלים להיכנס לאחת השכונות בחברון. האירוע ההוא הסתיים בנזק ברכוש, אך יכול היה להסתיים חמור בהרבה. "זה לא אירוע חד פעמי. זה כל הזמן".
סטרוק ממליצה למי שעדיין לא ראה את סדרת הכתבות 'שתולה' שבה הוכיחו אנשי 'עד כאן' בפעולה מודיעינית לכל דבר כיצד חלק הארגונים האנרכיסטיים המתהדרים בתארי זכויות אדם פועלים בשליחות חמאס באירופה. "לא יכול להיות שהמידע הזה לא מוכר לגורמי הביטחון והמודיעין שלנו", היא אומרת ואנחנו שואלים מדוע אם כן חיילינו שבשטח לא מקבלי גיבוי מהקצונה הבכירה כשהם מגיעים לחיכוך עם נציגי הארגונים הללו. האם הקצינים הבכירים לא ראו את 'שתולה'?
"אם הקצונה הבכירה בישראל זקוקה לתחקיר של עד כאן כדי לדעת שהאנרכיסטים הם שלוחים של ארגוני טרור או מדינות זרות, אז אנחנו במצב קשה", אומרת סטרוק וקובעת כי כבילת ידי חיילינו מול אותם אנרכיסטים אינה אלא "פיינשמייקריות שבאה על חשבון החיילים והחיים שלנו ושל המבקרים כאן. "הפוקוס צריך להיות מופנה לכיוון הזה ולא לש.ג".
על דבריה אלה מוסיפה סטרוק כי זו ההזדמנות "להודות מעומק הלב לחיילים המדהימים שנמצאים אצלנו ועושים עבודה נהדרת. אנחנו משתדלים לצ'פר ולארח אותם ככל האפשר. צריך להודות להם להורים שלהם ששולחים אותם למשימה הזו ולמפקדים שלהם בשטח".
סטרוק נשאלה, לגבי המגעים בין המפלגות, כיצד קורה שאיתמר בן גביר מצליח לחתום על הסכמות עם הליכוד ומפלגתה שלה עדיין לא. "אני לא יודעת מה קרה במו"מ עם עוצמה ואין לי מושג מה באמת הושג בהסכמים איתם, אבל אני יכולה לומר על נושא אחד שאני מטפלת בו, נושא ההתיישבות הצעירה, שאני רואה את הדאגה הגדולה של אנשי ההתיישבות הצעירה שחוששים שיש כאן מכונית בלי מנוע, עטיפה ריקה".
את דבריה מסבירה סטרוק לא לפני שהיא מזכירה את מניסיונה הרב כיו"ר השדולה למען ארץ ישראל וכמי שחקרה ומכירה את הנושא לעומקו: "להסדיר את ההתיישבות הצעירה דרך משרד הנגב והגליל זה כמו לטפל בתאונות דרך משרד הבריאות".
האם ועדה מיוחדת בראשותו של ראש הממשלה לא תוכל לתכלל את המשימות הנדרשות לטובת הסדרת ההתיישבות? "ראש הממשלה המיועד הבטיח את הסדרת ההתיישבות הצעירה בפברואר 2011. מאז זה דשדש ודשדש. לאור הדשדוש הזה אנחנו ממשיכים לדרוש את הסמכויות והכלים שבאמצעותם אפשר לבצע הסדרה אינטנסיבית ומוקפדת של כל ההתיישבות הצעירה. זו הדרישה שלנו. אי אפשר להשאיר אנשים במצב כזה עשרים שנה", היא אומרת ומביעה חשש כבד מהעברת הנושא לטיפול במשרד הכי פחות רלוונטי.
"לצורך הסדרת ההתיישבות דרושה הסדרת מעמד הקרקע דרך המינהל האזרחי, דרוש תכנון דרך מערכת חוקים אחרת מזו שבישראל הקטנה, וגם זה דרך המינהל האזרחי. יצטרך לעשות את זה שר עם כל הכלים שנמצאים במנהל האזרחי עם תוספת סמכויות, תקנים ותקציבים, וכל זה לא קורה", היא מוסיפה.
לדבריה מקריאת כל הנתונים אודות ההסכמות שהושגו עד כה היא מתקשה למצוא את הקשר בין המטרה לבין האמצעים. האם יתכן ומישהו, אולי בליכוד, מנסה לסכסך בין 'עצמה' ל'ציונות הדתית', בכך שהוא מעניק את התיק החשוב להתיישבות למפלגתו של בן גביר? "אין כאן שום סכסוך. אנחנו מעריכים ומגבים את כולם. אנחנו רק דורשים שמה שצריך לקרות באמת יקרה ושימסרו הסמכויות הנדרשות לכך".
בדבריה מצטטת חברת הכנסת סטרוק נתונים מתוך דו"ח משרד המודיעין בממשלתו של נתניהו אודות ההשתלטות הפלשתינית הבלתי חוקית על השטח הפתוח ביהודה ושומרון. בין השאר מדובר על הצלחת הרש"פ למנוע הרס של 98 אחוזים מהמבנים הלא חוקיים שהקימה, הולבנו 113 ישובים לא חוקיים, הולבנו מעל 10,000 מבני ציבור לא חוקיים, מעל 10,000 קילומטר של צירי תנועה לא חוקיים, מאות קילומטרים של השתלטות חקלאית לא חוקית. כל זאת במערכת ממומנת, מתוכננת ומוכוונת של הרש"פ. בדו"ח רשמי זה של מדינת ישראל יש גם המלצות לביצוע על מנת להיאבק בכל זאת, "ואנחנו דורשים רק לבצע את ההמלצות של משרד המודיעין מתקופת נתניהו, עוד לפני תקופת גנץ שדרדר את המצב פי כמה. את זה נתניהו לא מוכן לתת. זה לא הגיוני", אומרת סטרוק ומתקשה להבין כיצד זה במקום להסכים לדרישות אלה מפלגתה זוכה להשמצות וגידופים מצד אנשי הליכוד.
"השאלה היא מדוע הליכוד לא רואה בדרישות שלנו דרישות לגיטימיות ופועל נגדנו בכלים של דה לגיטימציה, למרות הנאמנות שלנו כשיכולנו לערוק לצד השני לפני שנה וחצי, למרות שהיינו המובילים של הפלת הממשלה, בצלאל בעצמו ואני בעצמי הבאנו להפלת הממשלה, והדרך שבה הליכוד נוהג בנו מנוגדת למינימום של הכרת טובה, אבל אנחנו לא נבהלים מהכפשות נאצות ושמות גנאי. אנחנו עומדים על שלנו בלי להתדרדר לשיח הרדוד הזה. אנחנו מחויבים לארץ ולעם ולזהות היהודית של המדינה שלנו. אנחנו מבינים שממשלה זה לא מילים ריקות, אלא סמכויות, תקנים ותקציבים שאיתם ניתן לבצע את הברים הקריטיים ביותר עבורנו, ועל זה נעמוד".
האם מפלגתה שאינה חוששת מגידופים ושמות גנאי גם אינה חוששת מטלפון שיעשה בנימין נתניהו לבני גנץ בדרך לחבירה אליו במקום 'הציונות הדתית'?
"חברינו בליכוד, שיודעים שיש אפשרות להקים ממשלת מימין אמיתית שתטפל בבעיות שגם הם מבינים שצריך לטפל בהן, מבינים שזה צעד שאסור להם להצביע בעדו. אני מצפה מכל חבריי בליכוד שהיו איתי בסיורי שדולת ארץ ישראל וראו איך ההשתלטות הפלשתינית מגיעה עד גדרות הישובים ושישבו איתנו במועצת הר חברון ואמרו אשמנו בגדנו חטאנו, שיתנו גב מלא לדרישה שלנו לתקן את זה. אני מצפה מכל חברי בליכוד שעברו יחד איתנו בשדולת ארץ ישראל שיתנו גב מלא להסדרת ההתיישבות הצעירה באמת ולא רק על הנייר. שבענו הבטחות על הנייר. אני מצפה שחבריי בליכוד שלא יתנו גב למשהו אחר. זה מינימום של מוסריות ושל יושרה".
לזאת מוסיפה סטרוק תזכורת להתחייבותו של בן גביר שלא להיכנס לממשלה ללא הציונות הדתית. "אני מצפה ומאמינה שההתחייבות הזו תמומש במלואה. אני לא חושבת שתהיה כאן הפניית עורף של השותפים שלנו. אני לא חוששת לזה ומאמינה שהם יהיו נאמנים. אנחנו לא רוצים לוקשים אלא כלים אמיתיים לפתור את הבעיות. אפשר ולפתור את הבעיות והגיע הזמן לפתור את הבעיות ואין שום גורם קואליציוני שיוכל לשבש את זה".